עם הרב מנחם-מענדל יצחקי
שליח חב"ד בשכונת נחל בקע, באר-שבע
מה המשמעות המיוחדת של ימי הסליחות, הסמוכים לראש השנה?
בקהילות הספרדים כל ימי אלול הם ימי סליחות, אבל האשכנזים מתחילים לומר סליחות במוצאי השבת האחרונה של השנה (ואם החג חל ביום שני או שלישי – בשבת שלפני האחרונה). ימים אלה מכוּנים 'ימי הסליחות', והם מסמלים שלב מתקדם יותר בהיטהרות לקראת ראש השנה.
הבעש"ט אומר (כתר שם טוב, הוספות, סימן יז): "ההכנה של חודש אלול היא הכנה כללית, וצריכה להיות גם הכנה פרטית. ההכנה הפרטית לעבודה של ראש השנה היא בימי הסליחות, בבקשת רחמים ותחנונים, כעבדים המתחננים אל אדונם בבקשת סליחה, בהבנת האמת של 'לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים'".
פעם אחת דיבר הרבי מהר"ש (רבי שמואל שניאורסון) מליובאוויטש על ענייני חשבון הנפש, ופירט את הזמנים שנועדו לכך, וסיים: "מי שמאחרים את כל הזמנים האמורים, נשאר להם הזמן האחרון – ימי הסליחות". לאחר מכן הורה לשיר ניגון עתיק ונכנס לדבקות גדולה, ולאחר מכן הוסיף ואמר: "לאמיתו של דבר, ימי הסליחות אינם זמן של חשבון הנפש, אלא של עבודת התשובה. מי שאיחרו בחשבון הנפש שלהם, יכולים למלא זאת בימים אלה, אבל עיקר עניינם של ימי הסליחות הוא עבודה של תשובה" (תורת שלום מילואים, עמ' 189).
במקום אחר מבואר (מבוא ל'פוקח עיוורים' עמ' 8) שהעבודה של חודש אלול בכלל היא תיקון המחשבה, הדיבור והמעשה, ואילו בימי הסליחות נדרש האדם לתקן רובד עמוק יותר בנפש – את המידות עצמן.
ברור שבימים האלה הננו נדרשים להיות רציניים יותר, לקבל החלטות טובות ולהתכונן לקבלת המלכות מחדש בראש השנה. |
זמנים נוספים
שקיעה: 18:55
זריחה: 6:21
