כשתושב קיבוץ כיסופים פנה אל רב המועצה האזורית, לבקש סיוע לבניית בית כנסת, לא ידע איזו סגירת מעגל מחכה לו
תעודת זהות. הרב אריאל איגרא, בן 48, רב היישוב שלומית ורב המועצה האזורית אשכול. בעבר התגורר ביישוב ניסנית שבגוש קטיף. עם הקמת היישוב שלומית, שבו קבעו את ביתם לא מעט ממפוני הגוש, נקרא לשמש רבו. מאז פרוץ המלחמה הוא מוביל את מלאכת הסיוע הרוחני ביישובי המועצה.
הרב איגרא בחנוכת בית הכנסת בכיסופים
התעוררות. מאז טבח שמחת תורה אני מבחין בתופעה מופלאה: הלבבות נפתחים לרווחה. הציבור שחוזר לבתיו מחפש יותר ויותר סממנים יהודיים. אנשים מבקשים סיוע בבניית בתי כנסת או בשיפוצם. הם אומרים לי משפט אחד שמזקק הכול: "נלחמו בנו רק מפני שאנחנו יהודים – ואנחנו חוזרים לכאן הרבה יותר יהודים".
חזרה. התהליך הזה מקיף את כולם. נערי בר-מצווה מבקשים תפילין, תושבים קונים מזוזות, ואפילו עגלות הקפה המקומיות ביקשו פתאום תעודת כשרות. הכול משתנה. רואים במוחש ש'לא יידח ממנו נידח' – כל יהודי מחפש את דרכו בחזרה למקורות.
שיקום. היישוב שלנו, שלומית, שגם בו נהרגו ארבעה תושבים בקרבות שמחת תורה, פונה למלון למשך כמה חודשים. היינו היישוב הראשון בעוטף שהחליט לחזור הביתה, כבר בחודש אדר א. יתר היישובים חזרו בהמשך הזמן. קיבוץ כיסופים, שספג מכה קשה מאוד, החל לחזור רק בעת האחרונה. היה שם חורבן כבד – בתים שרופים, מבני ציבור שנמחקו. אבל הקהילה מראה עוצמה אדירה: התושבים חוזרים הביתה ואפילו קולטים משפחות חדשות.
פנייה. גל, בחור מסורתי מכיסופים, התקשר אליי וסיפר שחברי הקיבוץ החליטו להקצות מבנה קבע לבית כנסת. "חוץ מהקירות אין לי כלום; אני צריך עזרה", אמר לי. השבתי מייד בחיוב.
דמעות. בהשגחה פרטית מופלאה, בדיוק באותו שבוע פינינו את בית הכנסת הזמני בשלומית, כדי לעבור למבנה הקבע החדש – שאותו חנכנו לזכר תושבי היישוב, שהגנו ביום הטבח על היישוב הסמוך, פרי-גן. הציוד של בית הכנסת הקודם נתרם בשמחה לחברים מכיסופים. גל ראה את ארון הקודש, הבימה והכיסאות, ופרץ בבכי של התרגשות.
מעגל. ארון הקודש בא במקורו מבית הכנסת של היישוב שליו בגוש קטיף. הפרוכת שלו נתרמה בזמנו בידי אלירז פרץ הי"ד, לזכר אחיו אוריאל הי"ד, לפני שאלירז עצמו נפל בקרב בעזה. מי היה מאמין שארון קודש, ששרד את חורבן גוש קטיף, ימצא את מקומו החדש בתוך קיבוץ!
סוד. בחנוכת בית הכנסת גיליתי לחברי הקיבוץ עוד סוד: מי ששיפצו ובנו את הבימה ואת ארון הקודש בשלומית היו הגיבורים שלנו, ראובן ששפורטס ובכור סוויד הי"ד, שיצאו בשמחת תורה להגן על פרי-גן ונפלו בקרב. החברים בכיסופים התרגשו מאוד. אחד מהם הצביע על חנוכייה גדולה שהציבו ואמר: "חנוכייה זו בנה במו ידיו חברנו שלמה מנצור, שנחטף לעזה ונרצח שם".
אחדות. התפללנו מנחה ראשונה בהיסטוריה של הקיבוץ, קבענו מזוזה בפתח, ואחד החברים בירך בקול חנוק 'שהחיינו'. איחלתי להם שבקרוב המבנה הנוכחי יהיה צר מלהכיל, ונצטרך לקבוע מזוזה חדשה במבנה ענק, מרוב מתפללים.
תפילת מנחה ראשונה במקום
תיקון. התיקון הזה ממס את משקעי העבר. בעבר, מקצת חברי הקיבוץ היו בחזית מעודדי הגירוש מגוש קטיף. כשהמפונים עברו אז דרך כיסופים, היו שם שלטים קשים, ואפילו לא הרשו להם להתפלל מנחה בשטח הקיבוץ. עכשיו החומות נפלו.
מסר. כשמדברים בגובה העיניים ומסירים את המחיצות, רואים שכולנו הרבה יותר מאוחדים ממה שנראה. יש רק חומות של חוסר היכרות שצריך לשבור. עלינו להתחבר יחד למקורות ולזכור שאנחנו כאן מתוך חיבור עמוק ואמיתי למורשת ישראל ולארץ ישראל. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:09
זריחה: 6:14
