בעודו מטושטש ניסה להתרומם, ואז הופיעו מול עיניו כתמים שחורים. הוא החליט שלא יישאר שם למות ויהי מה, והתחיל לזחול לכיוון הכביש
בשמחת תורה תשפ"ד התארחו סא"ל גיא מדר ומשפחתו, תושבי היישוב כרמי קטיף, אצל הורי אשתו בקריית גת. אזעקות בלתי-פוסקות קרעו את שלוות הבוקר, והוא הבין שמתרחש אירוע חריג.
הוא היה אז מג"ד הסיור המדברי של החטיבה הדרומית באוגדת עזה. כדי להבין מה קורה התקשר לחמ"ל של כרם שלום, הגִזרה שעליה פיקד. "יש פשיטה לסופה", נאמר לו.
גיא מדר. נס חי
"כשאומרים שיש פשיטה לסופה, זה כאילו נכנסו לי לבית", הסביר לאחר מכן. לבוש בבגדי החג, וברשותו אקדח אישי בלבד, יצא מייד דרומה.
תחילה הגיע לאזור צומת עלומים. נגלו לעיניו מראות שקשה לתאר במילים. בצידי הדרך היו פזורים חללים רבים. הוא עצר את רכבו והחל לעבור מאדם לאדם בניסיון לסייע.
בשלב מסוים חברו אליו כמה שוטרים. ופתאום נפתחה לעברם אש. גיא זיהה את המחבל היורה וחיסל אותו. בשלב מסוים ראו מחבלים דוהרים על חמישה אופנועים. מאחר שהמחבלים לא ידעו על קיומם, הצליחו לפגוע בהם.
"היינו בנחיתות של אנשים ובנחיתות של אמצעי לחימה, סיטואציה מפחידה", סיפר גיא. "ואז הגיעו המלאכים". זה היה צוות יס"מ דרום, ששעט לכיוון חניון רעים, בלי להיות מודעים למחבלים שממתינים מעט אחרי הצומת.
בצוות השוטרים היה גם גיבור ישראל רני גואילי הי"ד, שנפל בקרב בהמשך ונחטף לרצועת עזה. רני, ששהה בביתו בחופשת מחלה בעקבות פציעה, לא היה מסוגל לשבת מנגד, והצטרף ללחימה.
.jpg)
רני גואילי הי"ד
גיא יצא וסימן להם לעצור, כדי שלא ייכנסו למארב. בשלב מסוים חלף על פניהם רכב מחבלים, ונסע לכיוון סעד או נתיבות. גיא ורני העריכו שהמחבלים מתעתדים לחבור לחבריהם שכבר נמצאים שם, ויחדיו עלו לרכב ויצאו בעקבותיהם. ואולם הרכב נעלם והם חזרו לצומת עלומים.
באותו שלב החמיר המצב בצומת. רכב משטרתי נוסף, שרדף אחר רכב המחבלים וחזר לצומת, חטף ירי אר-פי-ג'י. "הבנתי שאנחנו הבאים בתור", מספר גיא, "אבל לא הצלחתי לזהות את מקור הירי על הרכב. האצתי ככל שיכולתי".
בשעת הנסיעה הבחין במחבלים רבים על הכביש. הוא האיץ ודרס אחד מהם. בשלב זה נפתחה לעבר הרכב אש תופת. הרכב פשוט התפרק מהירי. רני נפגע, ושניות אחר-כך חטף גיא כדור בקרסול רגל שמאל. הוא ניסה להאיץ, אבל גם הרכב נפגע. מאחר שזו הייתה ירידה, הרכב המשיך ונסע עד שעצר.
"יצאנו מהרכב. רני עשה לעצמו חוסם עורקים בירך. גם אני בחנתי את הפציעה שלי. הרגשתי צמא נורא, אולי בשל אובדן דם". באצילותו הרבה נתן לו רני את טיפות המים האחרונות שנותרו לו בשלוקר האישי.
רני הסתתר בין העצים ומשם צלף במחבלים שהתקרבו, וגם סיפק מידע לחבריו מהיס"מ שנותרו בצומת. כחמישים דקות נלחם לבדו, עד שאזלה לו התחמושת, והוא הפסיק לענות לחבריו.
גיא ניסה למצוא מסתור בשדה. הוא דידה עוד כמאה מטרים עד שאזלו כוחותיו. הוא ניסה להזיז את אצבעות הרגליים, אך הרגל לא הגיבה. "נשכבתי, החזקתי את הנשק עליי ואמרתי לעצמי: מי שיבוא יבוא...".
אחרי כמה דקות הגיעו שני טנדרים לאזור. גיא שמע את המחבלים מדברים ביניהם. "אני מבין שעוד שנייה יבחינו בי ואני הולך למות", שחזר. המחשבות על אשתו וילדיו חלפו בראשו. ואולם בנס המחבלים לא הבחינו בו.
ארבע שעות שכב כך, חסר יכולת לזוז, זקוק בדחיפות למים, מאבד דם. בשלב מסוים ראה טנק נוסע על הכביש. המראה נסך בו אופטימיות. בעודו מטושטש ניסה להתרומם, ואז הופיעו מול עיניו כתמים שחורים. הוא החליט שלא יישאר שם למות ויהי מה, והתחיל לזחול לכיוון הכביש.
למזלו עברו בכביש לוחמי יס"מ. הם הבחינו בו והחלו מתקרבים לעברו. "היזהרו, הוא ממולכד!", שמע אחד מהם צועק. "זוז, אני נותן בו צרור!", צעק מישהו אחר. העובדה שגיא היה לבוש בגדים אזרחיים, מוכתם בדם, גרמה לכוחות לחשוב שהוא מחבל.
שני לוחמים החלו להתקרב. המרחק הצטמצם והלך. ופתאום נשמעה צעקה: "יש לו ציצית!". אחד הלוחמים הבחין בציצית שבצבצה תחת חולצתו. גיא מספר שלא נהג ללכת בציציות בחוץ, אך במהלך הקרבות הציצית יצאה החוצה והצילה למעשה את חייו.
גיא חולץ במצב קשה, פצוע פציעה חמורה ברגל וביד. הוא עבר שני ניתוחים וחמישה חודשים של שיקום, אך שב בסופו של דבר לשירות פעיל. לפני כחצי שנה מונה למפקד חטיבת יואב (חטיבה 406) בעוצבת אדום (אוגדה 80).
נס הציצית של גיא התפרסם בכל העולם ועורר גל התעוררות רוחנית. לוחמים רבים ביקשו להשיג ציצית. בשל הביקוש הגדול קמו ברחבי הארץ והעולם מיזמים רבים של רכישת וקשירת ציציות וחלוקתן לחיילים.
(על-פי סיפורו בראיונות) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
