שאלה: מה הן ההלכות המיוחדות לקראת חג השבועות?
תשובה: סעודות החג: נהגו לאכול מאכלי חלב בחג השבועות, מפני כמה טעמים, כמו זה שהתורה נמשלה לחלב, שנאמר "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ". ואולם אין להסתפק בסעודה חלבית, שהרי מצווה לאכול בשר ביום טוב. נהגו רבים לאכול מאכלי חלב בסעודת היום אחרי הקידוש, ולאחר מכן סעודת יום-טוב שבה בשר ויין. ומנהג חב"ד להמתין שעה אחת בין אכילת מאכלי החלב לבשר.
עירוב תבשילין: כאשר יום-טוב חל ביום שישי יש לעשות עירוב תבשילין לפני כניסת החג (ביום חמישי), ובכך יוּתר לבשל ביום-טוב ולעשות שאר מלאכות 'אוכל נפש' לצורך השבת.
יש לקחת חתיכת לחם (בשיעור כביצה) ותבשיל חשוב, שהדרך לאוכלו עם הפת, כגון חתיכת בשר או דג (בשיעור כזית). מרימים אותם ביד ימין ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב". לאחר מכן אומרים את נוסח ה'עירוב' המופיע בסידור בשפה הארמית. מי שאינו מבין ארמית, יאמר: בזה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולתקן (כלומר, להכין את צורכי הסעודה) ולהדליק נר ולהכין ולעשות כל צרכינו מיום-טוב לשבת, לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת.
יש לשמור את 'עירוב התבשילין' עד כניסת השבת, ולכן יש להניחו במקרר. מי שמשתמש ל'עירוב' בחלה או לחמנייה שלמה, מצווה מן המובחר לבצוע אותה באחת מסעודות השבת.
זמן תפילת ליל החג: בליל חג השבועות מתפללים תפילת ערבית רק לאחר צאת הכוכבים, מפני שאם יקדימו לקבל את קדושת החג מבעוד יום, נמצא שחסר מעט ממ"ט ימי הספירה, והתורה אמרה "שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה". ואולם יש הנוהגים להקפיד בכך רק על הקידוש של ליל חג השבועות, ולא על תפילת ערבית.
מקורות: שו"ע אדה"ז סי' תקכט ס"ז. אג"ק ח"כ עמ' רפט. שו"ע סי' תקכז. ט"ז סי' תצד ס"ק א. שו"ע אדה"ז סי' תצד סעי' ב, טז. ילקוט יוסף שם ס"ב. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
