הציווי של הקב"ה לפקוד את בני ישראל מעורר את השאלה, וכי הקב"ה זקוק למִפקד כדי לדעת את המספר? משיב רש"י, שהדבר בא "להודיע חיבתן" – לבטא את האהבה והחיבה של הקב"ה לעם ישראל.
כיצד מתבטאת חיבה במִפקד? לכאורה זה בדיוק להפך – במִפקד אין שום התייחסות למהותו של האדם ולתכונותיו; האדם הפשוט ביותר והאדם הגדול והחכם ביותר נמנים כאחד, וכל אחד מהם אינו 'שווה' יותר מאחד.
אלא שלאמיתו של דבר, דווקא בנקודה זו טמונות החיבה והאהבה. כאשר עורכים מִפקד אין מונים את כישרונותיהם של בני-האדם ואת תכונות נפשם, אלא את הנקודה העצמותית הפנימית השווה בכולם. כל אחד 'שווה' אותו דבר, מפני שמבחינת אותה נקודה עצמותית אכן אין הבדל בין יהודי ליהודי!
אפשר היה לחשוב שאהבת הקב"ה לעם ישראל נובעת מהתכונות המיוחדות של בני ישראל, מהסכמתם לקבל את התורה, ממעשיהם הטובים. אילו זה היה כך, זו הייתה אהבה מותנית, שהרי אהבה כזאת עשויה להתבטל אם יאבדו בני ישראל את תכונותיהם הטובות ויחדלו מלקיים את מצוות ה'.
משום כך ציווה ה' לפקוד את בני ישראל ולהדגיש בכך שהקשר שלו אליהם אינו קשר מותנה, אלא נעוץ בנקודה היהודית העצמותית השווה בכולם. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
