שָׁלוֹם. התורה ניתנה לעשות שלום בעולם ולהביאו לידי התגלות האחדות האלוקית בזמן הגאולה. אך הדבר דורש ביאור: הלוא גם בתורה עצמה מצאנו ריבוי דעות, ועד שחז"ל אומרים (מדרש תהילים יב,ז): "לא ניתנו דברי תורה חתוכין, אלא כל דבר... מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא". אם כן, איך אפשר לומר שדווקא התורה יוצרת את השלום?
הרבי מליובאוויטש מסביר (לקוטי שיחות כרך כא, עמ' 108) שהביאור טמון בנתינת התורה בחודש השלישי דווקא. המספר אחת מסמל את קיומה של דעה אחת בלבד. המספר שתיים מייצג פירוד, שתי דעות, הפך האחדות. שלוש מסמל את ההכרעה – "יבוא השלישי ויכריע ביניהם".
מה עניינה של ההכרעה? המשמעות האמיתית של הכרעה איננה הצטרפות לדעה אחת, ובכך להגביר את משקלה מול הדעה האחרת; שכן אז נותרה הדעה ההיא כשהייתה, אלא שלא צברה די כוח להתקבל. הכרעה אמיתית משמעותה שה'שלישי' מיישב את שתי הדעות, ומגיע לנקודת אמת גבוהה יותר, המתאימה לכל הדעות.
זה כוחה של התורה – "ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום": בתחילה יש בתורה דין ודברים, סברות לכאן וסברות לכאן, אך על-ידי תוקף ההחלטה של התורה ('עוז') באים לידי 'שלום'. אחרי ההכרעה, כל הדעות מסכימות לדעת ההלכה, עד שנעשֶה שלום אמיתי. כשמגיעים לאמיתה של תורה, מתגלה הנקודה המביאה אחדות אמיתית בין כל הדעות. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
