שאלה: כיצד ינהג מי שהתעורר משנתו סמוך לסוף זמן קריאת שמע, ואם יקרא את ברכות השחר יעבור הזמן?
תשובה: קריאת שמע בשחרית ובערבית היא מצוות עשה מן התורה, ומי שלא קרא אותה בזמנה ביטל מצווה עשה. לעומת תפילה, שאותה אפשר להשלים, הרי על קריאת שמע נפסק להלכה מה שאמרו חז"ל "איזהו 'מעוּוָת לא יוכל לתקוֹן'? זה שביטל קריאת שמע של ערבית או של שחרית" (ואף אם הוא נזהר מעתה לקרוא תמיד קריאת שמע בזמנה, אין זה מועיל להשלים את האור והקדושה שחיסר).
זמן קריאת שמע של שחרית מתחיל קצת אחרי עלות השחר ומסתיים בסוף הרבע הראשון של היום (אורך היום לעניין זה נמדד מזריחת השמש ועד שקיעתה, או מעלות השחר ועד צאת כל הכוכבים. אלה שתי שיטות חישוב, וההבדל ביניהן הוא כ-45 דקות). בדרך כלל סוף זמן קריאת שמע הוא בין השעות 8 ו-9 בבוקר.
מי שהתעורר משנתו סמוך לסוף הזמן, ואם יקרא תחילה את ברכות השחר לא יספיק לקרוא את קריאת שמע בזמנה, יאמר 'מודה אני', ייטול את ידיו, יברך את ברכת התורה השלישית ('אשר בחר בנו') ויקרא מייד את שלוש הפרשיות 'שמע ישראל', 'והיה אם שמוע', 'ויאמר'.
לאחר מכן יברך 'על דברי תורה' ויאמר את כל ההמשך – 'והערב נא' עד 'המלמד תורה לעמו ישראל', וימשיך ויאמר (לנוסח חב"ד) את הפסוקים ('וידבר... שלום'), ומאמרי חז"ל ('אלו דברים... כנגד כולם'), ולאחר מכן את כל ברכות השחר על הסדר ('על נטילת ידיים' עד 'ומדינה של גיהינום').
זאת מפני שיש מחלוקת ב'ראשונים' אם קריאת שמע נחשבת דברי תורה לעניין ברכת התורה. לכן אין לסמוך על קריאת שמע עצמה, ויש לומר את כל הסדר שאומרים אחרי ברכות התורה.
מקורות: שו"ע סי' מז ס"ז-ח ונו"כ, נח ס"א, ושו"ע אדה"ז סי' מז ס"ו, ובסי' נח ס"א, ס"ג, ס"ו וס"י-יא. וראה תניא, אגרת התשובה פ"א, ולקוטי תורה בלק עג,ד. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
