רבי מרדכי נבהל והשיב כי בכל-זאת הוא חפץ לשבות במחיצתו. ואולם רבי מאיר הגיב ואמר: "וכי מה תעשו כאן בשבת קודש? והלוא אין לי מעות לתת לכם"
"אה, אתם זקוקים לכסף... אבל למאיר אין כסף. תוכלו להמשיך בדרככם לשלום". את המילים האלה אמר רבי מאיר (השני) מפרמישלן לרבי מרדכי מאוסטילה שבא לעשות את השבת במחיצתו.
שמו של רבי מאיר נודע למרחקים כצדיק וקדוש, ורבים באו לחזות בפניו, לצפות בהנהגותיו ולשמוע מאמרותיו הטהורות. גם צדיקים מפורסמים היו בין הבאים אליו.
זה קרה באחד מימי החורף הקרים. מרכבה הדורה הופיעה בשערי פרמישלן ועצרה בחזית ביתו של רבי מאיר. מתוכה ירדו רבה של אוסטילה, רבי מרדכי קצנלבוגן, ומלוויו.
דרך רחוקה עשתה השיירה עד מעונו של רבי מאיר. אל המסע יצא הרבי מאוסטילה לקראת נישואי בנו, כאשר נזקק לקבץ מעות בעבור הוצאות החתונה. במסעו פקד את חצרותיהם של גדולי הצדיקים. תחילה ביקר בחצרו של רבי שלום רוקח, האדמו"ר הראשון לבעלז, והוא המליץ לפניו לנסוע לפרמישלן, באומרו כי נוסף על הזכות בראיית פני הצדיק, הוא עשוי לצאת משם עם מעות שימלאו את כל צרכיו.
רבי מאיר קיבל את אורחו בלבביות, ושאלו לשמו ולמקום מגוריו, ולאחר מכן שאל למטרת בואו. רבי מרדכי השיב כי יצא למסע גיוס כספים לקראת חתונת בנו, וזו בעבורו גם שעת כושר לבקר בהיכלם של צדיקים ולחזות בזיו קדושתם.
כששמע זאת אמר לו רבי מאיר: "למאיר אין מעות! אתם יכולים להמשיך בדרככם לשלום!...".
ציונו של רבי מאיר מפרמישלן (צילום: sztetl )
רבי מרדכי נבהל למשמע הדברים והשיב כי בכל-זאת הוא חפץ לשבות במחיצתו. ואולם רבי מאיר הגיב ואמר: "וכי מה תעשו כאן בשבת קודש? והלוא אין לי מעות לתת לכם. סעו לשלום ותצליחו בהמשך דרככם".
הרבי ביקש להתעכב לפחות עד יום המחרת, אך גם לכך סירב רבי מאיר והאיץ באורחו לצאת לדרכו בלי שהיות. הדבר הפליא ביותר את רבי מרדכי.
מכיוון שזו הייתה שעת בין ערביים, ביקש הרב להתעכב לכל הפחות לתפילת מנחה. רבי מאיר נעתר לכך בקושי, וכל משך זמן התפילה עמד לידו והפציר בו שימהר להתפלל ולצאת, באומרו כי לא רחוק מהעיר יש כפר קטן שבו מתגורר יהודי עשיר. "סעו לשם ובעזרת השם תהיה לכם שבת מאירה וגם הרבה מעות".
נבוך יצא הרב מאוסטילה מפרמישלן. באין ברירה פנה לעבר הכפר שציין רבי מאיר, בתקווה להגיע לשם קודם החשיכה. העלטה כבר שררה בשעה שגלגלי המרכבה עצרו ליד חצר טירתו המפוארת של העשיר. משמשו של הרב נכנס פנימה וביקש מבעל הבית להכין בעבורם מקום לינה.
כעבור שעה קלה חזר המשמש אל המרכבה והודיע לרב כי יהיה עליהם לחפש מקום אחר. "בבית יש מהומה גדולה, וקולות בכי ויללות נשמעים מכל עבר". אחד מאנשי הבית גילה לשמש את שאירע: בתו של העשיר חלתה וסכנה גדולה נשקפת לחייה. טובי הרופאים עמלים להצילה.
רבי מרדכי שמע את הדברים ועיניו אורו. "אכן נודע הדבר!", קרא בהתלהבות. "כעת אני מבין מדוע פקד עליי רבי מאיר לצאת מביתו בלי שהיות. יש כאן עניין של פיקוח נפש, ואני שליח להחיש לבת הגביר רפואה משמיים. לך שוב ואמור לבעל הבית כי צדיק בא לכאן ממרחקים, ובעזרת השם יוכל לרפא את בתו".
למשמע הדברים זינק העשיר ורץ החוצה. בכבוד גדול הכניס את הרבי מאוסטילה אל ביתו, וציווה על משרתיו להכין בעבור האורחים חדר נאה וסעודה ראויה. אל הרבי פנה בדמעות וסיפר כי בתו חולה אנושות והרופאים אינם מוצאים מזור למחלתה.
"שלח את כל הרופאים לביתם", הורה הרבי. "אני אתייצב להתפלל כאן תפילת ערבית, ואם ירצה השם לאחר התפילה תבוא לבשר לי כי הסכנה חלפה". עמד הרבי להתפלל, ובאורח פלא החלה להיראות הטבה במצבה של החולה, עד שהתאוששה ויצאה מכלל סכנה.
המופת הגלוי הפעים את לב הגביר, והוא נכנס אל הרבי ובידו צרור תפוח. "בבקשה, קבל מידי את המעות. אני אסיר תודה על מה שעשית בעבורי", אמר בהתרגשות.
סיפור ההצלה היכה גלים בקרב תושבי הכפר. למחרת הופיעו כל יהודי המקום בחדרו של הרבי והניחו לפניו 'קוויטל' עם דמי פדיון. סך כל הפדיונות הספיקו כדי לכסות את כל שמחת החתונה.
אחרי השבת יצא הרבי מהכפר והועיד את פניו בחזרה לפרמישלן. אולי הפעם יישא הרב את פניו וייאות לקבלו. מייד כשעבר את מפתן הדלת קם רבי מאיר לקראתו בחביבות גדולה, הושיט אליו את ידו בחמימות והזמינו לשבת לצידו.
"האם עצתי הועילה לך?", שאל בחביבות. "האוּמנם השבת הייתה מאירה כפי שהבטחתי לך ואף קיבצת את המעות שביקשת לאסוף?", המשיך רבי מאיר בפנים מאירות.
כבוד רב עשה רבי מאיר לאורחו, ורק לאחר ששהה במחיצתו שבוע ימים ועשה עימו את השבת, נפרדו הצדיקים איש מעל רעהו באהבה ובחיבה.
(על-פי 'אז נדברו') | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
