"בִּנְיָן הֶעָתִיד לְהִבָּנוֹת, אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא כָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל, אֵינוֹ מְפֹרָשׁ וּמְבֹאָר. וְאַנְשֵׁי בַּיִת שֵׁנִי, כְּשֶׁבָּנוּ בִּימֵי עֶזְרָא, בָּנוּהוּ כְּבִנְיַן שְׁלֹמֹה וּמֵעֵין דְּבָרִים הַמְּפֹרָשִׁים בִּיחֶזְקֵאל " (הלכות בית הבחירה א,ד)
הרמב"ם בוחר לתאר את בית המקדש כמו הבית השני, המתואר במסכת מידות, ולא כבית השלישי, המתואר בספר יחזקאל. האם אפשר להסיק שלשיטתו הבית השלישי ייראה כמו הבית השני, בשונה מהמתואר בספר יחזקאל?
עיון מדוקדק מלמד שהרמב"ם לא בא לתאר כיצד ייראה הבית השלישי, אלא בעיקר כיצד היה הבית השני. לכן הוא מקפיד לכתוב בכל הלכה את המילים 'היה' ו'הייתה', המופיעות כ־150 פעמים (!) בהלכות בית הבחירה לבדן. בשונה מהפרק הראשון, שבו הרמב"ם כותב בלשון ציווי "ואין בונין בו עץ בולט" וכדומה, מפני שבפרק זה כתובות הלכות המחייבות את כל בתי המקדש, ובכלל זה הבית השלישי.
רק כשהרמב"ם מזכיר שני אלמנטים ששולבו בבית שני מספר יחזקאל הוא כותב במפורש שכך יהיה גם בבית העתידי: צורת המזבח – "ומזבח שבנו בני הגולה כעין מזבח שעתיד להיבנות עשוהו" (שם ב,ג); וארבע הלשכות בעזרת נשים – "ולא היו מקורות, וכן עתידין להיות" (שם ה,ז).
חשוב לתאר את העבר כדי לסייע בהבנת העתיד! ה'תוספות יום טוב' מסביר בהקדמת מסכת מידות שתיאור בית שני נועד לסייע בהבנת פסוקי ספר יחזקאל, משום שפרטים רבים דומים בין בתי המקדש. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
