ה'אנכי' מפריע
"אנכי עומד בין ה' וביניכם בעת ההיא" (דברים ה,ה). ה'אנכי', תחושת היֵשות של האדם, היא המחיצה המבדילה בין האדם לקונו. כל זמן שהוא חושב על ה'אני' שלו, קשה לו להתקרב לאלוקות.
(אוצר פתגמי חב"ד)
אש קודש
"כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר" (דברים ה,ה). ההתלהבות היא דבר שברגש, עוז שבגבורה. מקורה אינו בהיגיון הקר ולא בשיקולים וחשבונות. ההיסוס והפחד מקררים ומצננים את להט הקודש. וזהו "כי יראתם מפני האש", ולכן "לא עליתם בהר", לא הגעתם למדריגה העליונה.
(רבי יהודה-לייב איגר)
הקב"ה שלך
"אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" (דברים ה,ו). הקב"ה אומר למשה "אנכי ה' אלוקיך" – הנני שלך, כביכול; צדיק גוזר והקב"ה מקיים.
(רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב)
זהירות בשבועת אמת
"לא תישא את שם ה' אלוקיך לשווא" (דברים ה,ז). "תישא את שם" סופי תיבות 'אמת'. יש בזה רמז שלא רק שבועת שווא אסורה, אלא גם בשבועת אמת יש להיזהר.
(עיטורי תורה)
להתגעגע לשבת
"שמור את יום השבת לקדשו כאשר ציווך ה' אלוקיך" (דברים ה,יב). 'שמור' מלשון "ואביו שמר את הדבר". היינו, חכה והתגעגע לקדושת השבת כל ימות החול. למדריגה זו הגיעו בדיברות השניים, במשנה תורה.
(הרב יעקב-משה חרל"פ)
גם כשמר לך
"כאשר ציווך – במרה" (רש"י). 'במרה', גם בשעה שמר לך, בשעת מצוקה, בזמן ששמירת שבת קשורה בנזקים והפסדים – "שמור את יום השבת לקדשו".
(אוצר החיים)
שבת של תורה
באותו האופן שנצטווית במרה, כי שם נאמר לך שלא דיי בשביתה ממלאכה בשבת, אלא עליך לעסוק בה בתורה ובמצוות, כנאמר שם – "והישר בעיניו תעשה והאזנת למצוותיו".
(ספורנו)
שהכול יראו
"אתה הראת לדעת" (דברים ד,לה). בשמחת תורה תקנ"ט, יום אחד לפני מאסרו הידוע, אמר רבנו הזקן: "אתה" – עצמות אין-סוף, "הראת לדעת" – הראית שהאדם צריך לשבור את עצמו (לדעת מלשון שבירה, ככתוב [שופטים ח] "ויודע בהם את אנשי סוכות"), וזאת בעבור "ה' הוא האלוקים" – שהכול יראו שאין עוד מלבדו.
(לקוטי דיבורים) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
