עם הרב מיכאל קישון
מנהל בית חב"ד בנופית
הפתגם החסידי קובע שלעולם לא אבוד ושתמיד אפשר לתקן. האוּמנם?
במהלך החיים הרגיל יש דברים שנראים אבודים. איחרת לרכבת – היא כבר עזבה את התחנה. לא באת לראיון עבודה – המשרה כבר נתפסה. התמהמהת בקבלת החלטה על הזדמנות עסקית – היא אינה קיימת עוד.
גם במערכות יחסים ובחיים הרוחניים יש מצבים שנראים אבודים. מריבה שהגיעה לנקודת אל-חזור. הפרת אמון שאין עליה סליחה. התמכרות שהאדם אינו יכול להיחלץ ממנה.
וכאן באה הבשורה שבפתגם החסידי – לעולם לא אבוד! אכן, בראייה הרגילה נראה שנחצו כאן קווים שאין מהם דרך חזרה, אבל יהודי צריך להאמין בכוחו לתקן בכל-זאת, ואף להפוך את החושך לאור ואת הרע לטוב.
זה הרעיון הטמון ב'פסח שני'. המצב הרגיל הוא – "עבר זמנו, בטל קרבנו". לא הקרבת את קרבן הפסח במועדו – אבוד לך. אבל יהודים באים וזועקים: "לָמָּה נִגָּרַע!" (דברים ט,ז). ואז הקב"ה פותח להם שער חדש וקובע בעבורם מועד ב – 'פסח שני'.
ראינו זאת פעמים רבות במהלך שליחותנו בנופית. היו מצבים שנראו אבודים, אבל כשאין מניחים לרגשות הדכדוך והייאוש להשתלט, מגלים שאפשר להתרומם מהם, ואף להופכם למנוף שירים אותך גבוה יותר.
אחד מחברי הקהילה ביישוב עבר תקופה קשה כאשר בנו, אדם מוכשר ומפורסם, החליט להתחתן עם לא-יהודייה. האב היה בא אליי, מניח תפילין ובוכה: "הבן האהוב שלנו אובד לעם היהודי! הנכדים שלנו לא יהיו יהודים!". ואני עודדתי אותו להוסיף לקוות ולהאמין ולא להתייאש. בסוף הבן התחתן עם יהודייה, ויש להם כיום חמישה ילדים, שמסיבים להורים אושר אין-קץ. כי אכן לעולם לא אבוד! | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
