"וְאָסוּר לִכְתֹּב בַּמּוֹעֵד אֲפִלּוּ סְפָרִים תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת... מִפְּנֵי שֶׁזּוֹ מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. אֲבָל כּוֹתֵב אָדָם תְּפִלִּין וּמְזוּזָה לְעַצְמוֹ" (הלכות תפילין ז,יג)
השאלה אם מניחים תפילין בחול המועד עוררה פולמוס המשלב הלכה וקבלה. התפילין נקראות 'אות', ולכן אין מניחים אותן בשבת ויום טוב, שאף הם 'אות'. אך מה דינו של חול המועד?
יש אומרים שה'אות' בשבת וחג נובע מאיסור מלאכה, ומכיוון שחול המועד מותר מן התורה במלאכה, אין להגדירו 'אות' ויש להניח בו תפילין. ויש אומרים שה'אות' נובע ממצוות היום, וגם בחול המועד יש מצוות ייחודיות – חמץ בפסח, סוכה בסוכות. לפי זה אין להניח תפילין בחול המועד.
מלשון הרמב"ם, שאדם כותב במועד תפילין לעצמו, משמע שמניחים תפילין בחול המועד. ואכן, רבי יוסף קארו מעיד שבעבר המנהג הנפוץ בעם ישראל היה להניח תפילין בחול המועד (כסף משנה תפילין ד,י).
הכול השתנה לאחר גילוי ספר הזוהר. שם הנושא נידון מנקודת מבט קבלית (זוהר חדש לשיר השירים ח,א). מוסבר שקדושת יום טוב היא בבחינת 'תפילין של ראש', שהקב"ה מניח על ישראל, וקדושת חול המועד בבחינת 'תפילין של יד', שהקב"ה משרה על ישראל. הזוהר אוסר בחומרה להניח תפילין בחול המועד, דבר המהווה זלזול בתפילין שהקב"ה 'מניח' אז.
ורבי יוסף קארו מסכם: "ומאחר שבתלמודא דידן לא נתבאר דין זה בפירוש, מי יערב ליבו לגשת לעבור בקום עשה על דברי רבי שמעון בן-יוחי, המפליג כל-כך באיסור הנחתן" (בית יוסף או"ח לא). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
