מדורים נוספים
	שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2071
	להשפיע על מה שייכתב למעלה
	יש חדש
	כלי מפואר לכבוד המלך
	ראש השנה
	ככל היוצא מפיו
	הכתרת הקב"ה למלך העולם
	המלאכים מחכים
	הבטחת הרב התקיימה
	רציתי לשאול
	תקיעות אחרי המצווה
	כל אחד יכול לתקוע בשופר

המגיד שיעור מירושלים, שמחזיק אוסף שופרות נדיר ונעשה מומחה בתחום, מסביר למה אין 'שופר קל' ו'שופר קשה', ואיך כל אחד יכול לתקוע ולזַכות את הרבים

תעודת זהות. הרב מרדכי שפירא (39), גדל בקהילה ליטאית בבני-ברק, וכיום מתגורר בשכונת גילה בירושלים. משמש מגיד שיעור בישיבה לבעלי תשובה. לצד עבודתו החינוכית נהפך בשנים האחרונות למומחה בתחום השופרות, ובחודש אלול הוא יוצא למסע הרצאות ברחבי הארץ.

הסבר על מקום הקרן בראש האיל (צילום: כיכר השבת)

התחלה. הכול התחיל בהשגחה פרטית, כאשר חיפשו תוקע בשכונה שלי, בגילה, וחשבתי: למה לא אציע את עצמי? קניתי שופר פשוט, והדברים התגלגלו במהירות. למדתי את ההלכות, העמקתי מעט בטכניקה, והתקיעות יצאו טובות. מאז נשאבתי לתוך העולם הזה. אני בודק כל הזמן שופרות, מדבר עם יצרנים מובילים, וחוקר את הנושא לעומק. חודש אלול הוא 'החודש שלי', שבו אני מספק הרצאות והדרכות.

הנגשה. קשה מאוד להבין את מהותו של השופר בלי המחשה שבְמַראה: איך השופר יושב על ראש האיל, מהו שופר לא מעובד, ומה ההבדל בין השיטות השונות. אני מביא איתי סוגים שונים של שופרות, ואחרי שעה הציבור יוצא עם תמונה בהירה. השופרות נוכחים אצלי בבית כל השנה, וכל המשפחה והילדים סביב זה.

טעות. מאוד מפריע לי שאנשים מתפתים לשלם סכומי עתק על שופרות. לא תמיד המחיר מוצדק. אפשר למצוא שופרות מעולים ומהודרים במחירים זולים. חבר סיפר לי על כוונתו ללכת למומחה מסוים לקנות שופר יקר, והפניתי אותו אל מומחה אחר, שגבה ממנו חצי מחיר.

אוסף. במרוצת השנים הקמתי אוסף מיוחד של שופרות, ובהם נדירים ומיוחדים. השופר היקר ביותר שלי הוא קרן של יעל – חיה מוגנת שנדיר מאוד להשיג את קרניה. מובן שקניתי אותה כחוק. באחת ההרצאות שלי המרצה שלפניי הציג תמונה של יעל, ובאותו רגע הוצאתי את קרן היעל האמיתית מהתיק שלי, והוא עמד נדהם.

אוסף השופרות בביתו של הרב שפירא (צילום: שושי שוימר)

התאמה. רבים בטוחים שאין הם יכולים לתקוע, ואחרי הדרכה קצרה מגלים שהם יכולים. אין 'שופר קל' ו'שופר קשה'. יש שופר שמתאים לאדם מסוים ושופר שאינו מתאים לו. הסוד טמון בפִּיָה, שצריכה להתאים למבנה השפתיים.

הצלחה. פעם אחת הרציתי לקהל של לקויי ראייה ושמיעה. נער צעיר, לקוי ראייה, ביקש לנסות את כוחו בתקיעת שופר. הוא הצהיר מראש שבחיים לא יצליח ושאין לו מושג איך תוקעים. כעבור כמה דקות של ניסיונות והתאמה נכונה, פתאום הצליח להוציא קולות צלולים וחזקים מן השופר. השמחה העצומה והאור שהציפו אותו באותו רגע היו שווים בעבורי את כל ההרצאה.

אימה. אף-על-פי שאני מנוסה ומכיר את ההלכות, בכל שנה מחדש מעמד התקיעות מרטיט ומביא איתו התרגשות עצומה ו'אימת קהל' חיובית. שנה אחת לא הצלחתי לתקוע ביום השני של ראש השנה, בגלל פצעים כואבים שהתפתחו לי בתוך הפה, ומישהו אחר החליף אותי.

היגיינה. כדאי מאוד לחטא את השופר באלכוהול לפני שמעבירים אותו לאדם אחר. בכל הרצאה שלי אני מקפיד לחטא היטב את השופרות, ורק אז מאפשר לקהל לנסות לתקוע.

עצה. העצה הטובה ביותר שלי למי שרוצים ללמוד לתקוע היא פשוט להתאמן ולא לפחד. הלחץ של מעמד התקיעות בראש השנה עלול לגרום שלא יצליחו להוציא קול בניסיון הראשון. לא להיבהל מהבושה, אלא לקחת נשימה ולתקוע מחדש. וגם אם קרה שלא הצלחתם לתקוע, נסו שוב בשנה הבאה. לא להרים ידיים.

זכות. לפעמים החיים מזמנים לנו הפתעות, ופתאום צריך שתדע לתקוע. כפי שראינו בימי הקורונה, או כשיש חולים לא עלינו, או קשישים שאינם יכולים לבוא לבית הכנסת. בשנה הראשונה שלי בגילה התלהבתי כל-כך מהעובדה שאני יודע לתקוע, ותליתי מודעה בשכונה שמי שרוצה לשמוע שופר מוזמן לבוא אליי. בסוף בא זקן אחד, ואמרתי לעצמי: "ברוך השם, כך בדיוק מתחילים".