שאלה: האם מותר לתקוע בשופר בראש השנה אחרי שכבר יצאו ידי חובה?
תשובה: אסרו חכמים לתקוע בשופר בשבתות ובימים טובים משום 'עובדין דחול', ויש בכך משום זלזול יום טוב. בראש השנה שחל בשבת אסרו חכמים את התקיעות מחשש שאדם שאינו יודע לתקוע ייקחנו בידו וילך ללמוד אצל הבקי, ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים.
אף בראש השנה שחל בחול אסרו חכמים לתקוע בשופר תקיעה שלא לצורך, אחרי שהאדם כבר יצא ידי חובתו. ואולם תקיעות להתאמן, כדי לתקוע כראוי – מותר (כשראש השנה חל בשבת אסור לתקוע בשבת גם כדי להתאמן, כי יש בכך שני איסורים: א) האיסור לתקוע בשבת; ב) האיסור לתקוע ולהתאמן ביום טוב ראשון בשביל יום טוב שני).
לאחר שאדם כבר יצא ידי חובתו בתקיעות ששמע, האם מותר לו לתקוע תקיעות נוספות על-פי מסורת אבותיו? – דנו הפוסקים אם יש בכך קצת מצווה, והנוהג לתקוע לצורך זה – יש לו על מי לסמוך.
נשים פטורות ממצוות תקיעת שופר, מכיוון שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא, ואולם במרוצת השנים קיבלו עליהן הנשים לשמוע תקיעות שופר בראש השנה. מותר לגבר לתקוע בשופר גם בעבור נשים בלבד, ואם כבר יצא ידי חובתו, לא יברך הוא את הברכות, אלא אחת הנשים תברך בעבור כולן. בחלק מקהילות הספרדים, הנוהגים בשיטת מרן, הנשים אינן מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא.
ילדים שעדיין לא הגיעו למצוות – מותרים לתקוע לעצמם, גם אחרי ששמעו תקיעות בבית הכנסת, והם תוקעים כדי ללמוד לתקוע בשופר, מפני שמצווה על הגדולים ללמד את הקטנים ולחנכם במצוות.
מקורות: שו"ע המחבר סי' תקפח ס"ה, תקפט ס"ו, תקצו ס"א. שו"ע אדה"ז סי' תקפח ס"ד, תקפט ס"ב, תקצו ס"ב. שו"ת אבני נזר או"ח סי' תמח. שו"ת משיב דבר סי' לו. חוט שני ראש השנה עמ' פד. ילקוט יוסף ימים נוראים עמ' תכח. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 18:06
זריחה: 6:46
