תיקון שלם
כאשר ראש השנה חל בשבת יש לנו יום טוב ומלא טובה: כי כידוע, ראש השנה הוא תיקון לנפש; יום טוב – תיקון לרוח; ושבת – תיקון לנשמה. עכשיו, כשראש השנה חל בשבת, התיקון הוא בשלמות, לכל שלושת הדברים יחד.
(רבי חנוך-העניך מאלכסנדר)
כתיבה לטובה בלבד
כאשר ראש השנה חל בשבת הכתיבה מוכרחת להיות לטובה, כי מותר לכתוב בשבת רק במקרה של פיקוח נפש, כדי להציל את בני ישראל מהקטרוגים, אבל לא חלילה להפך.
(רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב)
דין אסור לשנות
"למוחל עוונות בדין" (מתוך התפילה). דין מקובל הוא אצל ה' יתברך למחול לישראל את עוונותיהם – ודין אסור לשנות.
(נהר שלום)
תרועה – שבירה
"אשרי העם יודעי תרועה" (מפסוקי התקיעות). תקיעת שופר עניינה שבירת החומריות והישות. 'תרועה' מלשון שבירה, כמו שנאמר 'תרוֹעֵם בשבט ברזל' (תהילים ב,ט). לכן אין תוקעים בשבת, כי אין בה עבודת השבירה והבירור. אבל במקדש היו תוקעים, כי שם התקיעה אינה לשם בירור, אלא להוספת שלמות עליונה יותר.
(ספר המאמרים מלוקט)
לא לשכוח
רבי שלמה קלוגר הטיף פעם אחת מוסר לתוקע בשופר ואמר לו: אמנם נכון שתקיעת שופר היא 'חוכמה ואינה מלאכה', אבל למען השם, צריך גם שלא לשכוח כי "ראשית חוכמה – יראת ה'".
כאן בשבת, כאן בחול
כתוב אחד אומר: "שבתון זיכרון תרועה", וכתוב אחד אומר: "יום תרועה יהיה לכם"? לא קשיא: כאן ביום טוב שחל להיות בשבת, כאן ביום טוב שחל להיות בחול.
(ראש השנה כט,ב)
עמל רוחני
בימות החול העמל גשמי, ואילו בשבת העמל רוחני. כשראש השנה חל בשבת, יש בזה הוראה שכל השנה צריך להיות עיקר העמל בעבודת ה', והעמל הגשמי טפל לו. יתרה מזו, יש להכניס רוחניות גם לעמל הגשמי. אמנם האדם עובד כדי להרוויח את לחמו, אך הוא עושה זאת לשם שמיים – כדי שיוכל לתת צדקה, לשלם שכר לימוד, שיהיה לו ראש פנוי לעסוק בתורה וכדומה.
(הרבי מליובאוויטש)
ערבות לטובה
"ערוב עבדך לטוב, אל יעשקוני זדים" (מפסוקי השופר). "כל ישראל ערבים זה בזה", הן למצוות הן לעבירות. לכן אנו מבקשים מריבונו של עולם: "ערוב עבדך לטוב", עזור לנו שנוכל להיות "ערבים זה בזה" אך ורק "לטוב", למעשים טובים, ו"אל יעשקוני זדים", שלא אגיע חלילה למצב שיעשקו אותי הרשעים – שהם ייעשו שותפים למצוות שלי, ואני – שותף לעבירות שלהם.
(רבי משה-לייב מסאסוב) |
זמנים נוספים
שקיעה: 18:06
זריחה: 6:46
