שלך גדולה משלהם
״דבר אל אהרון ואמרת אליו בהעלותך את הנרות״ (במדבר ח,ב). למה נסמכה פרשת מנורה לחנוכת הנשיאים? לפי שכשראה אהרון חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו, כשלא היה עימהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו. אמר לו הקב״ה: חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות.
(רש״י)
בפעם הראשונה
הלוא הטבת הנרות קודמת להדלקה, והיה צריך לומר ״שאתה מטיב ומדליק״? אלא שהדבר היה בשעת חנוכת המנורה כשהדליקו את המנורה בפעם הראשונה, ואז ההדלקה קדמה להטבה.
(הרב שלמה קאליש)
ההכנה גדולה מהמצווה
הרמב״ם כותב שהדלקת הנרות מותרת בזר, ואילו הטבת הנרות אסורה בו. מכאן ראיה שההכנה למצווה גדולה מהמצווה בעצמה.
(רבי מנחם-מענדל מפילץ)
הדלקת נשמות
"עד שתהא שלהבת עולה מאליה" (רש״י). יש לעשות את ההדלקה באופן שהנר ידלק בכוחות עצמו, בלי להזדקק עוד להשפעתו של ה'מדליק'. כשמדליקים נר גשמי – הנר מתעלה, שהרי הוא ממלא עכשיו את תכלית ומטרת יצירתו. כן ויותר מכן הוא ב'הדלקת' נשמה יהודית. ועוד, שגם ה'מדליק' מתעלה בעילוי רב.
(הרבי מליובאוויטש)
שההרגל ייעשה טבע
צריך האדם להרגיל עצמו בעבודת ה׳ בקביעות ובתמידות עד שתחדור לעצם מהותו; שההרגל ייעשה טבע והשלהבת תעלה מאליה.
(קרבן העני)
הפניית החוכמות לתורה
שבעת קני המנורה רומזים לשבע החוכמות, והנר האמצעי לחוכמת התורה. אולי יש כאן רמז, שהאדם העוסק בחוכמות העולם והטבע צריך להשתדל שאורן יופנה לעבר הנר האמצעי, חוכמת התורה. זה מה שאומר הכתוב: ״בהעלותך את הנרות, אל מול פני המנורה״ – אם תכוון את כל החוכמות והמדעים לעבר חוכמת התורה, יאירו שבעת הנרות, כל שבע החוכמות יאירו באור הנכון.
(מלאכת מחשבת)
עבודה פנימית
״ויעש כן אהרון״ (במדבר ח,ג). "להגיד שבחו של אהרון שלא שינה" (רש״י). בעבודת הקודש של אהרון לא ניכרו שום תנועה ושינוי חיצוניים. העיקר היה בפנימיות הלב. כל הדברים הגדולים עיקרם גנוז וצפון בלב, ואינם נראים כלפי חוץ.
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
קושי חיובי
״וזה מעשה המנורה מקשה זהב״ (במדבר ח,ד). ״מקשה״ – לשון קשה. בני ישראל, שנמשלו למנורה, נקראים ״עם קשה עורף״, היינו שיש בהם הכוח של מסירת נפש, רצון וביטול על-שכלי לאלוקות. בחינה זו נמצאת בכל אחד ואחד מישראל, מ'ירכה', נשמות נמוכות, עד 'פרחה', נשמות גבוהות.
(אור התורה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
