שאלה: האם מותר או ראוי להניח תפילין לחולה מורדם שאינו בהכרה?
תשובה: הפוסקים דנו אם חולה מורדם ומונשם חייב בכלל במצוות, ובהן תפילין. שכן אדם מורדם – ואף הישן – יש מקום להחשיבו כמי שאין לו דעת בשעה זו, והוא מופקע מחיוב מצוות, בדומה לשוטה הפטור מהן. לכן במצוות הדורשות עשייה בפועל, יש מקום לראותו כמי שאינו מחויב בהן בזמן זה, ולכן פוסקים רבים פוטרים חולה זה מהנחת תפילין.
לאידך גיסא, מצינו מצוות שאין בהן צורך בעשייה, ואפשר לקיימן גם בשעת שינה, כגון שינה בסוכה, או הלובש ציצית בלילה, שמקיים בזה מצווה, ובכמה עניינים אף הישן מצטרף למניין. לאור זאת דנו האחרונים אם גם מצוות תפילין שייכת לגדר זה, שכן מלבד פעולת ההנחה והקשירה, חלק חשוב במצווה הוא בעצם זה שהתפילין מונחות על ראשו ועל זרועו.
ואולם גם בהיבט זה יש לדון מצד כבוד התפילין, שהרי אסור לישון בהן, מחשש ביזיון, וכמו-כן כאשר הגוף אינו נקי או שאין שליטה בתנועות. על כן חולה מורדם ומונשם, שאינו בהכרה ואינו יכול לשמור על קדושת התפילין – פטור מעיקר הדין מהנחתן.
עם זה, יש שכתבו שאם רוצים להחמיר ולהניח עליו תפילין, אפשר לעשות כן לזמן קצר בלבד, מחשש לביזיונן. ויש אף מגדולי ישראל שביקשו קודם שנכנסו למצב הרדמה שיניחו עימם תפילין גם בשעת תרדמתם.
למעשה, כאשר יש סיכוי להתעוררות או שיש ספק ברמת ההכרה – נכון להמתין לזמן שהחולה יהיה בהכרה ולהניח לו אז. במקרים גבוליים יש להיוועץ בגורם רפואי.
מקורות: טושו"ע או"ח סי' מד; הליכות שלמה תפילה, מילואים סי' יב; שו"ת משנת יוסף חי"ג סי' שכט; לקוטי שיחות חל"ט עמ' 22 ואילך. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
