ברכות גבוהות
לאמיתו של דבר, דברי התוכחה אינם אלא ברכות. ומדוע נראים הם כקללות? מפני שהן גבוהות מכדי שיוכלו לבוא כברכות גלויות.
(רבנו הזקן)
כשאבא קורא
אדמו״ר הזקן היה רגיל לקרוא בתורה בציבור. פעם אחת הרבי לא היה בביתו בשבת פרשת בחוקותיי, ואחד החסידים קרא בתורה במקום רבו. כאשר סיים את פרשת התוכחה, ראו כי בנו של הרבי – לימים 'אדמו״ר האמצעי' – התעלף. כששבה אליו רוחו אמר: זו הפעם הראשונה ששמעתי קללות נוראות כאלה. כשאבא קורא בתורה, אין שומעים קללות!
הסיבה ל'לא מצא'
״ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה״ (ויקרא כו,יד). הכוונה "להיות עמלים בתורה", כדברי רש״י. חז״ל אומרים שאם רואה אדם שייסורים באים עליו יפשפש במעשיו; פשפש ולא מצא, יתלה בביטול תורה. מקשים על כך: הלוא "פשפש ולא מצא", משמע שאפילו חטא של ביטול תורה לא מצא, ואיך יתלה בביטול תורה? – אלא יתלה בביטול תורה את עצם הדבר הזה – שלא מצא שום סיבה וגורם לייסוריו. העובדה שלא למד תורה מסמאת את עיניו, שלא יראה את הפגמים שבו.
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
זכות הנרדף
״ונסתם ואין רודף אתכם״ (ויקרא כו,יז). מה הקללה בזה ש״אין רודף אתכם״? אלא שעל הפסוק ״והאלוקים יבקש את נרדף״ אומרים חז״ל, שאפילו צדיק רודף רשע, יש לנרדף הבטחה לעזרה מהקב"ה. ולכן באה הקללה ״ואין רודף אתכם״, שלא תהיה להם גם הזכות של נרדף.
(רבי שאול-יוסף נתנזון)
בלי הכנה
״ואם תלכו עמי קרי״ (ויקרא כו,כא). "רבותינו אמרו עראי, במקרה" (רש״י). מכאן שהעיקר הוא ההכנה למצווה, כי כל התוכחה היא על שהלכו בדרך של עראי. אמנם קיימו את המצוות, אבל שלא בהכנה.
(רבי אברהם מסוכוצ'וב)
עונש של 'מקרה'
״והלכתי אף אני עמכם בקרי״ (ויקרא כו,כג). יסוד ושורש העבירות ומקור כל החטאים במחשבה שאין השגחה של הבורא ושהכול הוא מקרה, בלי חשבון ובלי תכלית. אומר הקב"ה: אם תאמרו שהכול במקרה – ״והלכתי אף אני עמכם בקרי״ – הסתר אסתיר את פניי מכם, לא תראוני כמסבב הסיבות, ולא יהיה לכם אל מי לפנות בעת צרה.
(רבי צדוק הכוהן מלובלין)
עונש למורדים
״והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית״ (ויקרא כו,כה). דרך העולם, שכאשר מלך כובש מדינה זרה אין הוא מעניש את התושבים, אף שלחמו נגדו, כי לא עשו כל חטא בזה שלא רצו שמלך זר ישלוט עליהם. אבל כשאנשי מדינתו מרדו בו והמלך השתלט עליהם, אזי יעניש את המורדים. כמו-כן הקב"ה כרת ברית עם בני ישראל בהר סיני, וכשמורדים בו הוא משתמש ב״חרב נוקמת נקם ברית״.
(הנצי״ב)
קללה שהיא ברכה
״ואכלתם בשר בניכם ובשר בנותיכם תאכלו״ (ויקרא כו,כט). כשיזכו ישראל, תהיה התוכחה לברכה, שיוכלו לאכול בשר אצל בניהם ובנותיהם, שיהיה שולחנם כשר.
(עיטורי תורה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
