יִתְרוֹ. בזוהר נאמר (יתרו סז,ב ואילך) שהתורה הייתה יכולה להינתן רק אחרי שבא יתרו והודה "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכׇּל הָאֱלוֹקִים". דווקא הודאתו של יתרו, בהיותו 'כוהן לעבודה זרה', ועד ש"לא הניח עבודה זרה שלא עבדה", פעלה את יתרון האור מתוך החושך, ועל-ידי זה "אסתלק יקרא דקוב"ה ביקריה עילא ותתא, ולבתר יהב אורייתא בשלימו".
מוסבר בתורת החסידות (תורת מנחם תנש"א ב, עמ' 260 ובמקורות שצוינו שם) שמתן תורה נועד להביא לעולם גילוי אלוקות שהוא למעלה מגדרי העולם, ולצורך זה נדרשה פעולה של הפיכת החושך לאור. דבר זה בא לידי ביטוי בהודאתו של החושך עצמו ('כוהן מדיין'), עד שעל-ידי נוספה פרשה בתורה – "יתרון האור".
הרבי מליובאוויטש מוסיף, שהודאת יתרו קשורה גם לגילוי שיהיה בזמן הגאולה: "יש לומר שביתרון והוספה בתורה על-ידי הודאת יתרו (אתהפכא חשוכא לנהורא) מרומזת גם השלמות דמתן תורה ('לבתר יהב אורייתא בשלימו') דלעתיד לבוא, כמו שנאמר 'תורה חדשה מאיתי תצא' – כי עיקר ושלמות הגילוי דבחינת 'ישת חושך סתרו', שנעשה על-ידי כללות מעשינו ועבודתינו בהפיכת החושך לאור, יתגלה לעתיד לבוא דווקא, ואז יהיה גם שלימות הגילוי דמתן תורה, התגלות עצמות אור אין סוף, ש'כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה' (תניא פרק לו), מעין ודוגמה בלבד, אבל עיקר ושלימות הגילוי דעצמות אור אין סוף יהיה לעתיד לבוא (תורת מנחם תפארת לוי יצחק, ב, עמ' קלה). |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
