אחרי שיתרו נתן למשה את העצה למנות "שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת... וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם" חזר למדיין – "וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ, וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל אַרְצוֹ". רש"י מבאר שההליכה אל ארצו הייתה כדי "לגייר בני משפחתו". מה מאלץ את רש"י להוסיף דברים שלא נאמרו בכתוב בדבר גיור בני המשפחה?
אם כבר היה על רש"י לבאר תמיהה מהותית יותר: אחרי שיתרו בא אל בני ישראל, מדוע שילח אותו משה משם?
יתרו אחר
אכן, עזיבת יתרו מעוררת תמיהה דווקא לנוכח ההתעלות הרוחנית הגדולה שחווה, שהתבטאה בהצהרתו: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכׇּל הָאֱלוֹקִים". איך דווקא עכשיו הוא עוזב את בני ישראל?! לכן התורה מציינת שלא עזב ביוזמתו, אלא משה שילח אותו לארצו, וזאת, מסביר רש"י, כדי "לגייר את בני משפחתו".
ביאור זה מסביר את הניסוח הייחודי "וילך לו", במקום הביטוי הנפוץ 'וישָב'. יתרו שהלך עכשיו למדיין לא היה אותו יתרו שיצא משם, משום שהתגייר, וגר נעשה 'מציאות חדשה'. הוא לא 'שב' במובן של חזרה לנקודה שבה כבר היה, אלא 'הלך' – יצא לשליחות חדשה, לגייר את בני משפחתו.
למה התעכב?
עיון בפרטים מעורר עוד שאלה: הלוא בואו של יתרו היה למחרת יום הכיפורים, ואילו שילוחו למדיין התרחש יותר משישה חודשים לאחר מכן, בחודש אייר, כפי שמתואר בפרשת בהעלותך: "וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ... וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן-רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה, נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם".
אם רצה לגייר את בני משפחתו, מדוע המתין זמן רב כל-כך במדבר? אפשר להשיב שיתרו התקשה לעזוב את בני ישראל, ולכן השתהה עד שמשה שילח אותו. אבל זה רק מעביר את השאלה מיתרו למשה – מדוע לא שילחו לגייר את בני המשפחה מייד?
יישום העצה
יש לומר שיתרו נשאר במדבר כדי להוציא לפועל את העצה שהשיא למשה רבנו. הלוא איש מלבדו לא חשב על הרעיון למנות שרי אלפים ושרי מאות וכו'. גם אחרי שהגה את היוזמה, נדרשה נוכחותו כדי להוציאה לפועל. רק בחלוף כמה חודשים, כאשר ראה שהדבר מתנהל כהלכה, יכול היה לחזור לארצו.
מלכתחילה לא היה יתרו להוט מדי לגייר את בני משפחתו, שכן אין מצווה לגייר גויים, כל עוד אין הם באים מעצמם ומבקשים להתגייר. כל זמן שהיה לו מה לתרום במדבר ולעזור לבני ישראל – התעכב איתם. רק לאחר שסיים את פועלו במדבר ביקש ללכת לגייר את בני משפחתו, ומשה הסכים ושילח אותו למשימה זו.
(תורת מנחם, כרך עא, עמ' 180) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
