ג'וש ארונסון, העיתונאי האוטיסט הראשון בישראל, מספר על המסע האישי שלו, הברכה ששינתה את חייו, ויש לו מסר: אל תעשו לעצמכם הנחות ותגיעו רחוק
תעודת זהות. ג'וש ארונסון, בן 39, יליד מנצ'סטר שבבריטניה, מאובחן על הרצף האוטיסטי. אחרי מסע ארוך הוא כיום חבר בגופים יהודיים מגוּונים, עיתונאי בעיתונות אנגלית וכתב התפוצות ב'מעריב',
ילדות. נולדתי במשפחה חרדית-ליטאית במנצ'סטר, לצד ארבעה-עשר אחים ואחיות. כבר בהיותי ילד צעיר הבינו ההורים שמשהו בהתפתחותי שונה. עברנו רופאים רבים. היו שסברו שיש לי בעיה בשמיעה או בראייה. אחרים ייחסו את הקשיים שלי לבעיות פסיכולוגיות. רק אחרי מסע תלאות הגיעה האבחנה: אני על הרצף האוטיסטי.
"הבנתי מי נתן לפרופ' פוירשטיין את העצה". ג'וש בציון הרבי
אמירה. המליצו להורי על הפרופ' ראובן פוירשטיין. אחרי שנה של המתנה באנו אליו, כל המשפחה. הוא הקשיב לסיפורם של הוריי ואמר משפט ששינה הכול: אם תתייחסו אליו כאל ילד נורמלי – הוא יהיה נורמלי. זה חיזק את הוריי, והם העניקו לי חינוך שווה, בלי הנחות. לאימא היה ספר ירוק שבו הייתה כותבת לי את כל הדברים שאני צריך לתקן וגם את הדברים שעשיתי טוב, כי לקרוא היה קל לי יותר מלדבר.
חינוך. ההורים דרשו ממני לא פחות משאר הילדים. אני זוכר שבאחת הפעמים שבהן לא התנהגתי כראוי, השאירו אותי כעונש בחדרי באירוע משפחתי, בדיוק כפי שנוהגים בילד אחר שאינו עם מוגבלות. למדתי בתלמוד תורה רגיל, סבלתי מכמה קשיים, אבל זה בנה אותי. היום אני רואה כמה חשוב לשלב ילדים עם מוגבלויות בכיתות רגילות.
מסע. בגיל שמונה-עשרה נסעתי לארץ לבדי, על אף המוגבלות. הסתערתי על אתגרים. עבדתי לטובת בעלי צרכים מיוחדים. הכרתי שלוחי חב"ד בירושלים. זה היה בשבילי התחלה של חיבור. מאוחר יותר, כעיתונאי, סיקרתי קהילות בעולם – מאיסטנבול שבטורקיה ועד סידני שבאוסטרליה, ומצאתי שמפעל השליחות של הרבי מחיה את היהדות.
אוקראינה. נסעתי לאוקראינה פעמיים, אחרי שלוש שנות מלחמה. עברתי משליח לשליח – מוויניצה לברדיצ'ב, מקייב להאדיטש ולדניפרו. ראיתי פעילות מדהימה: חבילות תמיכה, מוקדים רפואיים, מרכזי סיוע ועוד. השלוחים עושים עבודת קודש ממש.
נשמה. בשנים האחרונות ביקרתי בבית מדרשו של הרבי '770' בניו-יורק. הרב מענדל אייזנבך עשה לי סיור והציג לפניי סרטון שבו אב מבקש מהרבי ברכה בעבור בנו האוטיסט. הרבי אמר: לילדים האלה יש נשמה גבוהה, הם יותר קדושים; והורה שתהיה קופת צדקה בחדרו, וזה ישפיע על המשפחה. בכיתי מהתרגשות, וסיפרתי לרב אייזנבך שאני אוטיסט.
המקור. ואז הוא הראה לי עוד סרטון, שבו הפרופ' פוירשטיין מספר על קשריו עם הרבי ועל המסר שקיבל ממנו, שמשמעותו, שאם יתייחסו נכון לילדים עם מוגבלויות, הם יתפקדו נורמלי. רעדתי, הבנתי שהרבי עומד מאחורי העצה להוריי. כמה שבועות לאחר מכן, כשביקרתי בארץ, הרבנית שלנגר, קרובת משפחה של אשתי, שמעה את הסיפור והעניקה לי דולר מהרבי, שזכתה לקבל מידו.
זיכרון. כנכד לניצולת שואה השתתפתי בימים האחרונים באירוע מיוחד באושוויץ לציון 'ליל הבדולח', שאורגן על-ידי איחוד הארגונים היהודים באירופה, בראשות הרב מנחם מרגולין, בהשתתפות מנהיגים מכל היבשת. ציינתי במעמד את זכרם של יותר מ-300 אלף אנשים עם מוגבלויות שנרצחו בשואה רק בשל מגבלותם. אלה היו רגעים מרטיטים שהזכירו לי כי מוגבלות אינה חולשה, אלא חוזקה.
מסר. המוטו שלי: אל תעשו לעצמכם הנחות. זה יבנה אתכם. המסר שלי לכולם, גם לאנשים בלי מוגבלות, הוא: דרשו מעצמכם, התאמצו ותראו ישועות. כהמשך לכך חשוב לשלב ילדים עם מוגבלויות בכיתות רגילות. זה חלק מחינוך, מוּדעוּת וחיבור. הורים, אל תוותרו על הילדים שלכם! | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
