שאלה: האם בת רווקה או אורחת מדליקה נר שבת בברכה?
תשובה: הפוסקים דנו בשאלה אם בת רווקה המתגוררת בבית הוריה רשאית להדליק לעצמה בברכה נר נוסף על הדלקת אימהּ. אמנם בנר חנוכה החיוב הוא 'נר איש וביתו', ובכל-זאת "המהדרין, נר לכל אחד ואחד", ואולם יש שפסקו שהואיל והידור זה לא נתפרש בגמרא בנר שבת – אי-אפשר לברך.
שאלה נוספת היא אם שתי נשים רשאיות לברך כשהן מדליקות באותו חדר. מצד אחד, כבר יש אור בחדר, ומצד שני, בתוספת אורה יש 'שלום בית ושמחה יתרה'. מִסָפֵק פסק השולחן ערוך שרק אחת תברך, ואילו לפי הרמ"א רשאיות כמה נשים לברך.
למעשה, נהגו במשפחות רבים מגדולי ישראל שהבנות הרווקות בבית הדליקו נר בעצמן. וכן דעת הראבי"ה, ה'שלטי הגיבורים' ועוד. גם בקרב בני ספרד כתב ה'כף החיים' שיש נוהגות בספרד לברך, וכן העידו עוד פוסקים, והרי הכלל שבמקום מנהג אין אומרים 'ספק ברכות להקל'. ובפרט שבדורותינו כל הנשים מדליקות נר שבת בברכה אחרי שהתאורה בחדר כבר דולקת, הרי שנקטו למעשה כדעה שרשאיות לברך על תוספת האורה.
הרבי מליובאוויטש ביקש והתקין שכל בת ישראל, מגיל רך ביותר, תדליק נר שבת ויום טוב בברכה, וזאת בשל הנחיצות החינוכית בדורנו, ונר זה יאיר באור התורה גם את חייה בהווה ובעתיד. לקריאה זו הצטרפו בשעתו גדולי הרבנים, ובראשם הצדיק הבבא סאלי זי"ע.
בת המדליקה רצוי שתדליק לפני האם, כי אז בוודאי לא יצאה ידי חובתה בהדלקת האם.
מקורות: ראבי"ה סו"ס קצט. שלטי הגבורים לרי"ף שבת כה, ב ולמרדכי שם כא. טושו"ע או"ח סי' רסג ס"ח ונו"כ. שו"ע אדה"ז שם ס"י ובקו"א סק"ה. ערוה"ש שם ס"ז. כה"ח שם סקנ"ו. מנחת שבת לקיצושו"ע סי' עה סקכ"ט. שו"ת: שם אריה או"ח סי' טו. רב פעלים ח"ב או"ח סי' נ. שמש ומגן ח"א או"ח סי' סב. ח"ב או"ח סי' ל־לח. ח"ד או"ח סי' לו וסי' מז אות ה. אז נדברו ח"ג סי' ב. ח"ה סי' ג. ח"ו סי' סז־ח. ח"י סי' ט. ועוד. תורת מנחם עז ע' 294; עח ע' 52 ואילך ועוד. אגרות קודש כו סו"ע רפב. שלחן מנחם או"ח סי' קנח. ירחון 'אור תורה', גיליונות פו, צב, צט. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
