הסוחר מגרמניה הביט בפניו של ר' שלמה וחש צביטה בלב. האוּמנם ימסור את כסף הצדקה שהבטיח לאיש זה דווקא, הנראה יהודי עני ופשוט?
"בתנו כבר בגרה והגיעה לגיל שבו עלינו למצוא לה שידוך מתאים", שחה האישה את כאבה לפני בעלה. "איך נוכל לחשוב על הכנסתה לחופה כשאין בידנו אפילו פרוטה שחוקה?".
החסיד הירושלמי רבי שלמה וקסלר שמע את דברי זוגתו והשיב בנחת: "למה לנו לדאוג? ה' יהיה בעזרנו, והכול יסתדר על הצד הטוב ביותר".
רבי שלמה נולד בשנת תרכ"ח בעיר הוכברג שבגרמניה, לאביו רבי פינחס-משה-אלחנן, רב העיר. כבר בנעוריו היה בעל נפש רוחנית, ושאף תמיד להתעלות בעבודת השם. מנהגו היה להיכנס תכופות לחנות ספרים ששכנה בעירו. הצעיר היה עובר ממדף למדף, מספר מספר, קורא ומתרשם.
יום אחד צדו עיניו ספר מאובק, 'ליקוטי עצות' שמו. הוא החל לעלעל בספר והבחין כי ספר זה אינו כשאר ספרי המוסר שאליהם הורגל. רוח מיוחדת של טהרה ודעת נשבה מדפיו. הוא שילם את מחירו ויצא מהחנות בלב הולם מהתרגשות.
יום אחד, כאשר הגה בספר המיוחד, פגע במילים "מי שרוצה להיות איש ישראל באמת, דהיינו שיילך מדרגה לדרגה, אי-אפשר כי אם על-ידי קדושת ארץ ישראל". באותו רגע החליט כי מקומו בארץ הקודש.
הוא החל להפציר באביו כי המשפחה תעלה לארץ ישראל ותשתכן בה. "אינני יכול לעזוב את קהילתי", אמר לו האב, "אבל אם עז כל-כך רצונך לעלות לארץ ישראל, עלה לבדך, ואני אדאג לך להוצאות הדרך".
בשנת תרמ"ח, בהיותו בן עשרים שנה, נפרד שלמה מאביו וממשפחתו והפליג באונייה אל ארץ ישראל.
השנים חלפו. רבי שלמה נשא אישה, ומסר את עצמו לתורה ולעבודת הבורא. שנים רבות לא זכו לפרי בטן, עד שנולדה להם בתם היחידה, מרים-הדסה. המשפחה התקיימה מהפרוטות העלובות שהצליחה רעייתו להשתכר ומנדיבות ליבם של יהודים טובים. ברור שלא היה מה לדבר על צבירת חסכונות לחתונת הבת.
בעוד רבי שלמה שרוי בעולמות רוחניים, זוגתו הייתה מלאת דאגה, כיצד יוכלו להשיא את בתם באין פרוטה בכיסם. רבי שלמה השיב לה שעליהם לחזק את ביטחונם בקב"ה, והוא ודאי ישלח להם את עזרתו.
באותם ימים חי בברלין סוחר יהודי מצליח, הֶר גודנברג שמו. אלא שהאיש הסתבך בעסקה כושלת, שגררה אותו למצבים לא-נעימים. בהיותו יהודי מאמין ושומר מצוות, החליט כי אם יעזור לו הקב"ה להיחלץ מהתסבוכת בשלום, יעלה לירושלים ויעניק סכום נכבד ביותר ליהודי הראשון שיפגוש בעיר הקודש.
ואמנם, הקב"ה עזר, והסוחר יצא מצרה לרווחה. עכשיו הגיעה העת לקיים את ההבטחה. גודנברג הפקיד את עסקיו בידיים נאמנות, והוא עצמו יצא למסע לארץ ישראל.
הייתה שעת בוקר מוקדמת בירושלים. אוויר נעים נע בקלילות בסמטאות המעוקלות. ר' שלמה וקסלר נטל את שקית הטלית והתפילין ויצא מפתח ביתו לתפילת שחרית. צעדיו הדהדו בסמטה הריקה. בשעת בוקר מוקדמת זו עדיין היו מרבית התושבים שקועים בשנתם.
הרב וקסלר בירושלים (צילום: ברסלב נייעס, באדיבות הרב אברהם סלונים)
בעוד ר' שלמה פוסע לעבר בית הכנסת הופיע מולו אדם לא-מוכר. זה היה מיודענו הסוחר גודנברג, שבא השכם בבוקר לעיר הקודש. היהודי הראשון שפגש בירושלים העתיקה היה ר' שלמה.
גודנברג עצר. "בוקר טוב!", בירך את האיש שפגש. ר' שלמה הביט ביהודי הבלתי-מוכר והשיב בברכה רגילה.
גודנברג הביט בפניו של ר' שלמה וחש צביטה בלב. האוּמנם ימסור את כסף הצדקה שהבטיח לאיש זה דווקא, הנראה יהודי פשוט? הבגדים שלבש ר' שלמה הוכיחו את עוניו. מלבד זאת, זקנו המגודל היה מפותל, מאחר שמעולם לא סירק אותו. מראהו לא הותיר רושם על הסוחר מגרמניה, והוא חשש שאם ימסור את הממון ליהודי הזה, לא ייצא ידי חובתו...
הוא שאל את ר' שלמה לשמו ולמקום מגוריו, ונפרד ממנו בלי לומר לו מילה באשר להבטחתו. לאחר התלבטות קצרה החליט לגשת אל ביתו של רבי יוסף-חיים זוננפלד, רבה של העדה החרדית בירושלים, ולשאול לדעתו כיצד לנהוג.
בהיכנסו למעונו של רבי יוסף-חיים סיפר לו על הסתבכותו העסקית, שכמעט הביאה אותו לפשיטת רגל, ועל הבטחתו לקב"ה. הוא סיפר את שאירע באותו בוקר, עת פגש יהודי משונה ובטלן לפי מראהו, ושיתף את הרב בהתלבטותו, אם למסור לאיש הזה את הסכום הנכבד שהקדיש לצדקה, ואם הלה יידע לנצלו כראוי.
כששמע רבי-יוסף חיים במי מדובר, התפשט חיוך רחב על שפתיו. "הקב"ה היה בעזרך וזימן לפניך איש הגון ביותר!", קבע. "אתה יכול ללכת אליו ולקיים את הבטחתך בלב שלם".
כאשר הובילו ר' שלמה וזוגתו את בתם לחופה בלב שמח, ידעה האישה בבירור כי הבוטח בה' חסד יסובבנו.
(על-פי 'גבורות הארי') | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
