פרשת בהר נפתחת בציווי על מצוות השמיטה: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר". רש"י תמה: "מה עניין שמיטה אצל הר סיני, והלוא כל המצוות נאמרו מסיני"?
ורש"י משיב: "אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולם נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני". כלומר, כשם שבמצוות שמיטה מודגש שכל פרטי המצווה ניתנו בסיני, כך כל פרטי המצוות האחרות ניתנו אף הן בהר סיני. אך עדיין מתבקשת השאלה מדוע נבחרה מצוות שמיטה דווקא ללמד על כל המצוות.
קדושה בדומם
ייחודיותה של מצוות שמיטה בהיותה סובבת את כל מעגל השנה, "זֶרַע וְקָצִיר, וְקֹר וָחֹם, וְקַיִץ וָחֹרֶף" (בראשית ח,כב). הקיום הרצוף של המצווה בלי שינויים מעיד על אמיתות התורה, ועל כך ש"לא תהא מוחלפת".
עוד מאפיין במצוות שמיטה – שהיא מתקיימת באדמה, בדומם שבבריאה, שאין בה חיים. חיוּת היא סמל לקדושה, לטהרה ולרוחניות. לעומת זה, דבר חסר חיים מייצג את היפוכה של הקדושה. והנה, התורה עוסקת אפילו באדמה הנחותה, ומזה לומדים שקיום כל המצוות צריך להיות גם ברבדים הגשמיים והתחתונים ביותר.
עונג בתורה ובמצוות
דיני השמיטה חלים הן על שדה הן על כרם, כלשון הפסוק (ויקרא שם ד): "שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר". שדה הוא המקום שבו צומחת תבואה, סמל לצרכים ההכרחיים של האדם. לעומתו, כרם מייצג עצי פרי, רמז למותרות, שהאדם צורך לשם תענוג.
הדבר מלמדנו שקיום המצוות צריך להיות הן באופן של עשיית הדברים ההכרחיים הן בפרטים המבטאים תענוג. לימוד התורה צריך להיות מתוך תענוג, וגם במצוות התענוג מתבטא בהידורי המצווה.
היצר בטענות הפוכות
ועוד מסר יש ב'שדה' ו'כרם', השולל שני סוגי יצר הרע. יצר הרע מסוג אחד טוען שעבודת ה' צריכה להיות רק בתחומים שיש לאדם תענוג בהם. אם הקב"ה מעניק לאדם דברים שאינם הכרחיים לקיומו ואין הוא חייב לתיתם לו, ברור שעליו להודות לו על כך. אבל בדברים הכרחיים לקיומו, כמו מזון ומים ואוויר לנשימה, הרי האדם נברא על כורחו, והקב"ה 'חייב' לספק לו אותם. אם כן, מדוע עליו להודות לו על כך לפני כל אכילה ואחריה?
יכולה להיות טענה הפוכה של היצר: על הדברים ההכרחיים לקיומנו צריך להודות, ואילו על מותרות שאינם צורך קיומי – אין הכרח להודות עליהם. ועל כך התורה מבהירה שמצוות השמיטה צריכה להיות הן בשדה הן בכרם, היינו שההודיה לקב"ה תקיף את שני התחומים של חיי האדם, ואז זוכים לתוספת בברכת ה' – "וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ".
(תורת מנחם, כרך עו, עמ' 188) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
