בכ"ד בשבט התנבא זכריה על הגלות של בני ישראל, בעוד שאר האומות חיות בשלווה ובשאננות: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: קִנֵּאתִי לִירוּשָׁלִַם וּלְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה, וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים, אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט, וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה. לָכֵן כֹּה אָמַר ה', שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלִַם בְּרַחֲמִים...".
על־פי הכלל "נבואה שנצרכה לדורות נכתבה", ודאי שהנבואה נוגעת גם לימינו אלה. ואכן, הנבואה עוסקת בזעקה על הגלות: "ה' צְבָאוֹת, עַד מָתַי אַתָּה לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלִַם וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּה זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה?!".
שתי סיבות
הקצף על הגויים היושבים במנוחה בשעה שבני ישראל מתייסרים בגלות, הוא משתי סיבות: א) עצם השאננות לנוכח ייסורי הגלות של בני ישראל; ב) הם מוסיפים להרע לישראל בגלות.
אמנם האפשרות להרע לישראל מעידה על פִּרצה בהתנהגותם של בני ישראל, ואולם הגויים אשמים בכך שבחרו, מפני טבעם הרע, להצר לבני ישראל ולממש את הגזירה שנגזרה עליהם. אך מה הטענה על השאננות של הגויים, וכי זו מצווה משבע מצוות בני נח שהם חייבים בה? ועוד, אם יצטערו, האם תתבטל הגלות?!
יכולים להקל
ובכן, בני נח נצטוו על איסור אכילת איבר מן החי, הכרוך בצער שנגרם לבעל־החיים. קל־וחומר שעליהם להצטער על סבלם של בני-אדם דוגמתם! ולשאלת התועלת – אילו היו מביעים הבנה לצערם של בני ישראל, לפחות לא היו מוסיפים על סבלם, ובעיקר היו תומכים ומסייעים לבני ישראל – דבר שאינו סותר את גזירת הגלות. אמנם הקב"ה גזר גלות, אך לשם כך די בעצם השהייה בארץ זרה. כך היה בגזירת ברית בין הבתרים, שנכללו בה גם השנים שבהן בני ישראל היו במצרים בלי שיעבוד, אלא מתוך רווחה גשמית ורוחנית.
זו טענת הקב"ה כלפי האומות: אילו היו מרגישים ומשתתפים בצערם של בני ישראל, היו מקילים את סבלם ומסייעים להם, באופן של "וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ". ומדוע הגויים שאננים? מפני שיש יהודים השרויים בשאננות, ולא אכפת להם להיות בגלות.
לזעוק: עד מתי!
אמנם הכול מבקשים בתפילה "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", ו"את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", ואולם מייד אחר-כך שבים לשגרת היום. הייתכן שיהודי יושב בשלווה בשעה שבני ישראל הם במצב של "בנים שגלו מעל שולחן אביהם"?! ואם היהודי שאנן, מה הפלא שהגויים שאננים?!
זה המסר מנבואת זכריה – להורות עד כמה מופרכת השאננות על הגלות אפילו אצל הגויים, ועל אחת כמה וכמה אצל בני ישראל. יש לבקש ולזעוק אל ה': עד מתי?! איננו יכולים לסבול עוד את הגלות!
(תורת מנחם תשד"מ, כרך ב, עמ' 982) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
