במכת בכורות הקב"ה בעצמו ירד להכות את מצרים, וביקש מבני ישראל לסמן את בתיהם בדם קרבן הפסח כדי ש"לֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".
רש"י לומד מהניסוח "ולא יהיה בכם נגף" שמה שקובע הוא זהותו של האדם, ולא הבית שבו הוא שוהה: "הרי שהיה מצרי בביתו של ישראל, יכול יימלט?! תלמוד לומר – 'ולא יהיה בכם נגף', אבל הווֶה במצרי שבבתיכם. ישראל בביתו של מצרי, שומע אני ילקה כמותו? תלמוד לומר, 'ולא יהיה בכם נגף'".
באיזה צד אתה?
ערב מכת בכורות פרעה הרשע מצוי על סף שבירה. אפילו עבדי פרעה טוענים אליו: "עד מתי יהיה זה לנו למוקש?!... הטרם תדע כי אבדה מצרים?". משה רבנו כבר מבשר לבני ישראל שאלה הרגעים האחרונים של הגלות, ותכף יתגלה מלך מלכי המלכים הקב"ה בכבודו ובעצמו ויגאל אותם.
והנה לפנינו יהודי שמזמין מצרי לביתו, שכן יש לו רגשי נחיתות כלפי הגוי – במיוחד שהוא בכור וחשוב. זה יהודי שמזוזות ביתו ומשקופו מרוחים בדם הפסח, והוא עצמו יושב ואוכל מהקרבן, ובכל-זאת נוהג כבוד במצרי שרדף אותו! התנהגות דומה מצויה במקרה ההפוך, שבו יהודי אינו רוצה להיות בלילה הזה בחברת יהודים, והולך לביתו של המצרי!
הכול כדי להציל
מציאות כזאת, ערב מכת בכורות, היא תופעה משונה, שממחישה כמה רחוק הידרדרו כמה וכמה מבני ישראל. ואכן, אילו מכת בכורות הייתה נעשית על-ידי מלאך, לא מן הנמנע שגם יהודי השוהה בביתו של הגוי היה נפגע.
ואף-על-פי שהיהודי שרוי במצב רוחני ירוד ביותר, בכל-זאת "ישראל הוא". הקב"ה מטריח את עצמו כביכול להכות בעצמו את בכורי מצרים, כדי שלא תהיה ענישה בלי הבחנה ויינצלו חייו של אותו יהודי!
שווה להתלכלך
זה מסר לכל אחד ואחד בדבר הנחיצות לצאת ולפעול להצלת כל יהודי. עלולה להיטען הטענה: "פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה, רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם" (שיר השירים ה,ג). הוא שקוע בתורה וחי בתודעה רוחנית ש"אין עוד מלבדו", ופתאום מבקשים ממנו להחליף את בגדיו ל'לבושים' חדשים – לשפה ולמושגים של יהודי המצוי בחוץ, ב'קור' וב'לכלוך' הרוחניים?!
על כך באה התשובה על-פי דברי הגמרא (ברכות נח,ב): "דיוֹ לעבד שיהא כרבו". אם הקב"ה 'ירד' כביכול למצרים כדי להציל יהודי חוטא, קל וחומר שעלינו לעשות זאת. כל יהודי הוא בן אברהם, יצחק ויעקב, ואי-אפשר להשיג את גדולתה ומעלתה של נשמה יהודית. ודאי שעלינו לצאת ולהציל אפילו יהודי אחד ויחיד, בלי להירתע משום דבר, שהרי הקב"ה הולך לפנינו.
(תורת מנחם, כרך פג, עמ' 62) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
