מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1975 - כל המדורים ברצף
	ההיגיון מתחבר עם האמונה
	יש חדש
	אחד נגד כולם
	ברית בין הבתרים
	שניהם נשכרים
	תכלית הירידה – עלייה
	טבילה בערב יום טוב – מצווה?
	הקוד פרח ברגע הקריטי
	רציתי לשאול
	הזמנה לברית מילה
	גביע הניצחון של ברוך

זמן קצר קודם כניסתו בבריתו של אברהם אבינו, מסר אלכס בן השבעים לרב קהילתו גביע עתיק, שמגלם סיפור מופלא של סגירת מעגל וניצחון יהודי

תעודת זהות. הרב מנחם-מענדל טייכמן (49), שליח חב"ד ליוצאי חבר העמים בנתניה ומנהל קליניקה ארצית 'ברית מנחם' לנימולים מבוגרים. בעבר שימש רב ושליח בהרי הקרפטים באוקראינה. עד היום זכה להכניס מאות יהודים מבוגרים בבריתו של אברהם אבינו.

סגירת מעגל. הרב טייכמן בברית מילה עם הגביע ההיסטורי

הסוד. לפני כעשור נחשפתי לסיפור יוצא דופן, שבעיניי היה מרגש במיוחד, בהיותו מקפל בתוכו את סודו של העם היהודי, וכמו-כן את סוד שליחותנו, להבעיר את הגחלת היהודית. זה סיפור שהחל בשנות האימה, כאשר הקומוניזם שלט ביהודי ברית-המועצות.

בת קמה באביה. בחודש שבט תש"ג (1943), בעיר סומי, נולד תינוק יהודי, אלכס שמו. סבו, ר' ברוך, היה יהודי ירא שמיים, אך אימו של התינוק – בתו של ר' ברוך – נסחפה למרבה הצער אחר הרוחות החדשות והייתה חברה נאמנה במפלגה הקומוניסטית. לאחר לידת הילד ארגן הסב מוהל, שבא לעיר בחשאי ובמסירת נפש, כדי למול את הרך הנולד. ברגע האחרון גילתה האם את תכניתו של אביה, טרפדה את הכוונה לערוך לבנה ברית מילה וגירשה את המוהל מהעיר בביזיונות (עונש קל יחסית באותם ימים אפלים).

בן שבעים למילה. נדמה היה שהבת ניצחה את אביה, ושהקומוניזם ניצח את היהדות. אלכס גדל כילד יהודי שלא נימול, ולא זכה להיכנס בבריתו של אברהם אבינו. לקראת היותו בן שבעים נוצר קשר בינינו וניהלנו שיחת עומק. אמרתי לו שעליו לדעת כי על אף גילו, עדיין לא מאוחר, ו"כל זמן שהנשמה בקרבי", זו עת להיות יהודי כשר. ניסיתי לשכנעו שיעשה זאת לרגל יום הולדתו השבעים.

סגירת מעגל. אחרי שיחה לבבית אלכס נענה והסכים להיכנס בבריתו של אברהם אבינו. החלטנו לערוך את הברית דווקא בעיירה האדיטש, סמוך למקום מנוחתו של בעל התניא והשולחן ערוך, רבנו הזקן. זו הייתה ברית מרגשת מאוד, ולו בגלל העובדה שאלכס בחר לו את השם ברוך, על שם סבו ועל שם אביו של רבנו הזקן. אחרי שבעים שנה התברר שהסבא ניצח ושדרך ישראל סבא ניצחה את הקומוניזם!

הרב טייכמן וברוך (אלכס) אחרי הברית

הגביע. זמן קצר לפני הברית אלכס בא אליי ובידו גביע עתיק. בפיו היה סיפור מפעים: גביע זה נתן לו סבו בשנת תשל"ו (1976), בטרם השיב את נשמתו ליוצרה. "גביע זה", סיפר הסבא ברוך לנכדו בכוחותיו האחרונים, "היה גביע הקידוש וההבדלה בבית הכנסת בעירנו, אשר נסגר מזמן בידי השלטון העריץ. זכיתי לקבלו מידי רבה של העיר, וכעת אני מעבירו לך, שלא תשכח את יהדותך. יבוא יום ותדע למי להעביר את הגביע".

הגביע המיוחד

הגיעה השעה. היהודי הנרגש הוסיף ואמר לי: "כעת אני יודע למי להעביר את הגביע. אני חש שהגיעה השעה להעניק את הגביע לשליחו של הרבי מליובאוויטש".

'לחיים'. את הברכות של הברית בירכנו כמובן על גביע היין ההיסטורי, והענקנו לברוך את שמו היהודי החדש. יהודים נרגשים רבים אמרו באוקראינה 'לחיים' על גביע עתיק זה, בשבתונים ובסמינרים שאורגנו במרוצת השנים, ובהמשך גם כאן בארץ. גביע זה, בעיניי, מספר יותר מכול את סיפורו של עמנו בדור האחרון, הטומן בחובו סגירת מעגל של דורות. גם אחרי יותר משבעים שנות גלות של נשמה יהודית, היא זוכה לצאת מן המיצר אל המרחב, כי נצח ישראל לא ישקר.

איחר והקדים. בדברים שנשאתי בסעודת המצווה של ברוך הנימול, לצד ידידי, רבה של העיר סומי, הרב יחיאל לוויטנסקי, אמרתי שאלכסנדר שלנו – שלא באשמתו – איחר בשבעים שנה, אך הקדים את אברהם אבינו ב-29 שנים...