חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:04 זריחה: 6:47 ז' בחשון התשפ"ז, 18/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1975 - כל המדורים ברצף
ערב שבת קודש פרשת לך, ז' במרחשון ה'תשפ"ה, (08/11/2024)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1975 - כל המדורים ברצף
ההיגיון מתחבר עם האמונה
יש חדש
אחד נגד כולם
ברית בין הבתרים
שניהם נשכרים
תכלית הירידה – עלייה
טבילה בערב יום טוב – מצווה?
הקוד פרח ברגע הקריטי
רציתי לשאול
הזמנה לברית מילה
גביע הניצחון של ברוך

מס' 1975, ערב שבת-קודש פרשת לך, ז' במרחשון ה'תשפ"ה (08.11.2024)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

  עמדה שבועית

ההיגיון מתחבר עם האמונה

דווקא המחקר המדעי חושף את התבונה האין-סופית שבכל פרט בבריאה. הטענה שכל זה הוא תוצר של אקראיות צרופה נעשתה מגוחכת יותר ויותר

יש הסבורים כי ההכרה בבורא עולם היא עניין של אמונה ולא שכל והיגיון. הדבר נתפס כעניין של תחושה ובחירה אישית – מי שרוצה מאמין ומי שאינו רוצה אינו מאמין. אין זה דבר שאפשר להוכיחו בכלים רציונליים, אלא זו אמונה פנימית.

האמת היא שאמונה והיגיון הם שני דברים נבדלים. יש באדם כוח של אמונה ויש לו כוחות של שכל וחשיבה הגיונית. כוח האמונה אף נטוע ברבדים עמוקים ביותר של הנפש, ולכן אדם יכול להאמין בדברים שלמעלה מכל שכל והיגיון, כי כאמור, האמונה וההיגיון פועלים במישורים נבדלים.

ועם זה, הכרה בקיומו של בורא עולם אינה חייבת להיות עניין של אמונה בלבד. גם חשיבה הגיונית בריאה מוליכה אל המסקנה הבלתי-נמנעת – יש בורא לעולם. כבר אמר מי שאמר: אינני זקוק לאמונה בקיומו של בורא עולם; אני יודע שיש בורא לעולם.

איש האמונה

הראשון שהגיע להכרה שכלית זו, לפני כארבעת-אלפים שנה, היה אברהם אבינו. הרמב"ם מתאר את חיפושיו אחר הכוח המניע את היקום. הוא החל לשאול שאלות עוד בהיותו ילד רך, והגיע למסקנה שחייב להיות כוח עליון אחד, שיצר את הכול ושמנהיג את הכול. בעולם של אלילות ופולחן פסלים גילה אברהם אבינו את האמונה בא-ל אחד.

האמונה הזאת הולידה את העם היהודי, שהנחיל את האמונה בא-ל אחד לאנושות כולה. דרך ארוכה עשתה האמונה הזאת, מניתוץ הפסלים של תרח על-ידי אברהם, דרך המאבקים של נביאי ישראל בעובדי הבעל והעשתורת, ועד הפיכתה של האמונה המונותאיסטית [=אמונה בא-ל אחד] לנחלת האנושות כולה.

עם הפריצה הגדולה של המדע במאות האחרונות היו שסברו כי המדע יכול להחליף את האלוקים. הייתה תחושה שהתבונה האנושית מפצחת את רזי הבריאה, עד שכבר אין צורך באלוקים שלמעלה מן הטבע.

אך לאחר שגל ההתמרדות דעך, התברר שדווקא המחקר המדעי חושף את עומק המורכבות והתבונה האין-סופית שבכל פרט בבריאה. ככל שהמדע העמיק לרדת לסודות הבריאה, עמדנו נפעמים יותר אל מול שלמותה הבלתי-נתפסת. הטענה שכל זה הוא פרי המקרה, תוצר של אקראיות צרופה, נעשתה ילדותית ומגוחכת יותר ויותר.

למעלה מהשגתנו

כיום, כשאנחנו יודעים מעט על העולם המופלא המתקיים בתוך תא חי אחד – אי-אפשר שלא לעמוד משתאים. הצלחנו ליצור מחשבי-על, לבנות מכונות מתוחכמות, להטיס חלליות לכוכבי-לכת – אבל כל זה איננו מתקרב לרמת המורכבות והדיוק של המערכות הפועלות בתוך תא אחד. לא נותר לנו אלא לעמוד פעורי-פה לנוכח התבונה האלוקית האדירה שמאחורי הבריאה.

לעיתים אנחנו מתקשים להבין את דרכי הבורא. יש השואלים שאלות על הנהגתו. אבל כל מי שמהרהר ולו מעט על מהותו של אותו 'כוח עליון' שיכול ליצור עולם עצום ומופלא כזה – מבין מייד שאין לבני-אנוש שום יכולת לשפוט את דרכיו ולרדת לרזי מהלכיו. וכלשון הנביא: "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי, נְאֻם ה'".


פעורי־פה. מול התבונה האלוקית שמאחורי הבריאה

  יש חדש

תשרי במספרים

צעירי חב"ד מסכמים במספרים את פעילויות חודש החגים: כ-600 אלף יהודים ברחבי הארץ נחשפו לפעילויות בתי חב"ד בחודש זה. 342 בתי כנסת פתוחים פעלו בימים הנוראים. 382 מוקדי תקיעת שופר. 143 נקודות מכירת ארבעת המינים. 153 סוכות ציבוריות. אלפים בדקו את התפילין והמזוזות בחודש אלול.

הרגע שלך עם הרבי

חברת JEM, המופקדת על שימור ארכיון הווידאו, התמונות והאודיו מהרבי מליובאוויטש, מציגה שירות של איתור תמונות בתוך מאות האלפים שקיבלו במרוצת השנים את הדולר המפורסם מידו של הרבי. תוכנת זיהוי פנים מאפשרת, בהעלאת התמונה שלכם או של בן משפחתכם, למצוא בתוך כמה רגעים את התמונות המבוקשות. התוכנה חינמית לחלוטין וזמינה באתר החברה JEM.TV. לאחר איתור התמונה אפשר לרכוש אותה בנציגות JEM בישראל: ווטסאפ 033083554.

עלייה לקבר רחל

ביום שלישי הקרוב, י"א במרחשוון, יחול יום פטירתה של רחל אימנו. המוני בית ישראל יעלו לפקוד את קברה. מערך היסעים מתוגבר יפעל מבנייני האומה ומעוד כמה מוקדים בירושלים, מיום שני אחה"צ ועד יום שלישי בלילה.

  שלחן שבת

אחד נגד כולם

מאז ומעולם העם היהודי הוא מיעוט בין אומות העולם, וגם בין היהודים עצמם שומרי התורה והמצוות מעטים. לא אחת נשאלת השאלה, מדוע נגזר עלינו להיות שונים וחריגים?

הראשון שהתמודד עם היותו שונה ובעמדת מיעוט היה אברהם אבינו, המאמין היחיד בדורו בתוך תרבות שכולה עובדת אלילים. אמנם בדורות שקדמו לו היו צדיקים, כמו אדם הראשון, חנוך ומתושלח, והם הנחילו את האמונה בקב"ה לתלמידיהם, ואולם בדורות הבאים שגשגה עבודת האלילים והשכיחה לחלוטין את האמונה בקב"ה.

יצר הרע בתחפושת

אך על אף היותו יחיד קם אברהם אבינו והלך לארץ ישראל, בציווי הקב"ה, וכדברי הנביא יחזקאל: "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ". הוא גם פעל להנחלת האמונה באלוקים אחד לכלל האנושות. במעשיו המחיש את דברי הרמב"ם (בסוף הלכות תשובה): "צריך כל אדם שיראה עצמו... וכן כל העולם, חציו זכאי וחציו חייב... עשה מצווה אחת – הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה".

כל פעולה – ולוּ הקטנה ביותר – יכולה להכריע את העולם כולו לכף זכות, שאז ישראל נגאלים מייד ואורו של הקב"ה מתגלה לעין כול. הפקפוקים בכוחו של היהודי נובעים מיצר הרע, שמופיע כקושיה שכלית במסווה של קדושה.

העולם אינו נגדנו

לאחר שאברהם קיים את הציווי "לך-לך מארצך" פעל להפיץ את האמונה בקב"ה בכל מקום, כמתואר בתורה: "וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵ-ל עוֹלָם", ומבואר במדרש: "אל תקרא ויקרא אלא ויקריא – מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפי כל עובר ושב". אברהם הכריז: "יש בעל הבית לבירה זו".

בחסידות מוסבר שבקריאה "א־ל עולם" ולא "א־ל העולם" יש מסר שהעולם והאלוקות אינם שני דברים נפרדים. הבריאה אינה מציאות נפרדת מהקדושה, ואין לה קיום עצמאי. מאחר שדבר ה' בורא ומקיים את העולם בכל רגע ורגע, העולם אינו אלא כלי למילוי רצון ה'. אלא שרצונו של הקב"ה הוא שיתקיים עולם נחות, שיזדקק לכך שבני ישראל יספרו לו שיש בעל הבית לעולם, והוא הקב"ה.

מי ניצח

שליחות זו הוטלה על אברהם אבינו כיהודי הראשון בעולם. כוחות עצומים פעלו נגדו, אך גם השלכתו לכבשן האש לא הרתיעה אותו, וגם לעג 'ליצני הדור' לא השפיע עליו. בכל מקום ומקום שאליו בא, הביא את הבשורה: הקב"ה הוא בעל הבית של העולם.

מזה עלינו ללמוד שאם מצייתים להוראת הקב"ה, אף־על־פי שנמצאים בעמדת מיעוט, יש לנו הכוח שלא להיות מושפעים מהעולם שסביבנו, אלא להפך, בכוחנו להשפיע עליו, כפי שאברהם אבינו העמיד צאצאים שהפכו לעם שנחל את הארץ והנחיל את האמונה בבורא לכל העולם.

(אגרות-קודש כרך יא עמ' ערב; התוועדות י"א בניסן תשל"ו)

  מן המעיין

ברית בין הבתרים

מהדיבור למעשה

"במה אדע כי אירשנה" (בראשית טו,ח). מדוע ביקש אברהם אות וסימן להבטחת הקב"ה, וכי לא היה לו דיי בהבטחה עצמה? אלא שהדיבור אינו מכריח שהדבר יבוא לידי פועל, וייתכן הפסק בין הדיבור למעשה. צריכה להיות פעולה מיוחדת שתוריד מהדיבור למעשה. לכן ביקש אברהם כריתת ברית בעניין של מעשה בפועל, וכאשר ההבטחה מלוּוה במעשה, בהכרח שתתקיים בפועל.

(אור התורה)

במה יתייסרו

חז"ל אמרו (ברכות ה): "שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, וכולן לא נתנן אלא על-ידי ייסורים – תורה, ארץ ישראל ועולם הבא". לכן שאל "במה אדע?"; במה אתייסר, מלשון "ויודע בהם את אנשי סוכות" (שופטים ח,טז). והראה לו הקב"ה שעבוד מלכיות. וזהו שנאמר "ידוע תדע".

(אוהב ישראל)

הורשת האמונה

הלוא בפסוק הקודם נאמר "והאמין בה'", ומה מקום יש לשאלת "במה אדע"? אלא שאברהם אכן האמין באמונה שלמה בהבטחת ה', אך תהה אם גם בניו אחריו, הדורות הבאים, יאמינו כמותו בהבטחה זו. וזהו ששאל: "במה אדע כי אירשנה" – כי אכן אוריש אמונה זו גם לבניי אחריי.

(רבי אלימלך מגרודז'סק)

שורש כל הגלויות

"והנה אימה וגו': רמז לצרות וחושך של גלויות" (רש"י). מדוע רש"י כותב 'גלויות' בלשון רבים, והלוא מדובר כאן בגלות מצרים בלבד? אלא שגלות מצרים, הגלות הראשונה, היא השורש לכל שאר הגלויות. לכן נקט רש"י לשון רבים, כי גלות זו כוללת את כל שאר הגלויות.

(הרבי מליובאוויטש)

הגויים לא יניחו

"גר יהיה זרעך בארץ לא להם" (בראשית טו,יג). מובן מאליו שגר הוא בארץ זרה. אלא יש כאן הבטחה אלוקית שהגויים לא יניחו לבני ישראל להתאזרח בגולה ולחשוב את ארצות התפוצה למולדתם.

(הרב יהודה-לייב איגר)

ניסי הגאולה

"וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי" (בראשית טו,יד). אם על יסוד שתי המילים הללו, "דן אנכי", אירעו לנו כל-כך הרבה ניסים ונפלאות וכל-כך הרבה מכות הונחתו על צוררי ישראל – כמה ניסים יהיו בגאולה העתידה, שעליה ניתנו הבטחות וייעודים רבים כל-כך על-ידי עבדיו הנביאים.

(רבי סעדיה גאון)

רמז למפלת המן

בפסוק הזה יש רמז למפלת המן. במגילת אסתר מופיע שמו של המן נ"ד פעמים: וזהו "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי" – בגימטרייה נ"ד.

(הרוקח)

לא שינו את לשונם

"ואחרי-כן יצאו ברכוש גדול" (בראשית טו,יד). סופי תיבות: לשון. רמז שיצאו בזכות שלא שינו את לשונם.

(נחל קדומים)

  אמרת השבוע

שניהם נשכרים

רבי מאיר מפרמישלן הביע לא אחת את רצונו לפגוש את הגאון רבי שלמה קלוגר מהעיר ברוד, בעל 'חכמת שלמה'. הפגישה התקיימה בפונדק קטן ליד פרמישלן, ואחריה אמר רבי מאיר:

כאשר שני צדיקים נפגשים, כל אחד מהם לומד מדרכו של חברו. התורה מספרת שכאשר אברהם אבינו נפגש עם מלכי-צדק – "וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן, וְהוּא כֹהֵן לְאֵ-ל עֶלְיוֹן".

אברהם עסק בהכנסת אורחים ובהרעפת חסד על הזולת. לעומתו, מלכי-צדק היה "כוהן לא-ל עליון" והקדיש את עצמו לעבודת ה' מתוך פרישות מהעולם. כאשר השניים נפגשו, יצאו שניהם נשכרים – מלכי-צדק 'הוציא', הפיק מהפגישה, 'לחם ויין', ולמד להכניס אורחים, ואילו אברהם קיבל ממנו את מדריגת 'כוהן לא-ל עליון'.

  גאולהפדיה

תכלית הירידה – עלייה

עֲלִיָּה כְּפוּלָה. כאשר הקב"ה בישר לאברהם על הגלות הצפויה לבניו הבטיחו: "וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" (בראשית טו,יד). גם אחר-כך, כאשר הגיעה עת הירידה למצרים, הבטיח הקב"ה ליעקב אבינו (שם מו,ד): "וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה". יש כאן הבטחה לעלייה כפולה, המקבילה לירידה הכפולה – "יָרֹד יָרַדְנוּ" (שם מג,כ).

מסביר הרבי מליובאוויטש (שיחות קודש תש"מ, עמ' 717): "אילו זכו, הייתה נכללת הירידה של הגלות הנוכחית כבר ב'ירוד' הראשון, בגלות מצרים, ויציאת מצרים הייתה כוללת את הגאולה האמיתית.

"...אם יגיעו לאחר הירידה רק לדרגה שעמדו בה קודם לכן – לא היה צורך בכל הירידה. כדי שיגיעו לעלייה הנעלית יותר – למעלה מכפי שעמדו קודם הירידה – היה צורך בעוד רגע בגלות. ובדומה לזה הוא הביאור גם על אריכות הגלות הנוכחית, שהיא על דרך ה'ירוד ירדנו' שהיה בגלות מצרים... יהודים טוענים ומתחננים לצאת מהגלות בהקדם האפשרי. דיי בעצם הגלות של 'שכינתא בגלותא', ובהימצאותם של בני ישראל בגלות. אם כן, מדוע מעכבים אותם בגלות ארוכה שכזאת?!

"והביאור הוא כדלעיל: כל כוונת הגלות היא רק כדי שיגיעו לדרגה נעלית יותר מכפי שהיו קודם הגלות; כדי ש'יֵצאו ברכוש גדול'; ולולא זאת לא הייתה כל הירידה. וכדי להגיע לעלייה זו יש לעכב יהודים עוד רגע בגלות, כדי שכאשר יֵצאו מהגלות, יהיה זה עם כל השלמות, בעלייה נעלית יותר מכפי שהייתה קודם הירידה".

טעימה מהרמב"ם

טבילה בערב יום טוב – מצווה?

"כָּל יִשְׂרָאֵל מֻזְהָרִין לִהְיוֹת טְהוֹרִים בְּכָל רֶגֶל, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נְכוֹנִים לְהִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ וְלֶאֱכֹל קָדָשִׁים" (הלכות טומאת אוכלין טז,י)

מנהג חסידים לטבול בערב שבת ויום טוב לתוספת קדושה. יש דעה הסוברת שבטבילה בערב יום טוב מקיימים מצווה מהתורה.

יסוד הדברים הוא בהלכה שלפנינו, בדבר המצווה להיטהר ברגל. לכאורה הלכה זו אינה נוהגת בימינו, שהרי טעמה הוא "מפני שהם נכונים ליכנס במקדש", ואילו כיום אין לנו מקדש.

אך יש המציעים שיטה מחודשת:

חובת הטהרה ברגל אינה נובעת רק מכוח חיוב העלייה למקדש, אלא ימי הרגל בעצם מהותם הם ימים מיוחדים, שבהם שורה קדושה מיוחדת, ולכן נדרשות קדושה וטהרה.

דברי הרמב"ם על הכניסה למקדש ואכילת קודשים לא באו אלא ללמדנו את הקדושה היתרה שיש בימים אלה. מדוע ייחדה התורה ימים אלה לעלייה לרגל? – מפני הקדושה העצמית הקיימת בהם, ולכן נדרש האדם לשמור את עצמו בטהרה.

מאחר שעצם קדושת היום מחייבת את הטהרה – יש חיוב אף בימינו לטבול ולהיטהר לקראת החג (ביאור הרי"פ לרס"ג ח"א סט,א).

עם זה, הטור כותב שאי-אפשר לומר שחובה לטבול בערב חג בזמננו, שהרי חובת הטהרה ברגל היא גם לטומאת מת על-ידי אפר פרה אדומה, וזאת אין בזמננו. ומכל מקום כותב שנהגו לטבול בערב יום הכיפורים (טור ושו"ע או"ח תרו).

  מעשה שהיה

הקוד פרח ברגע הקריטי

הוא הרים את השפופרת, מוכן להקיש את הקוד האישי, אך ידו קפאה באוויר. צירוף המספרים שבו השתמש אין-ספור פעמים פשוט פרח מזיכרונו!

הוא לא האמין שזה קורה לו. בעוד דקות אחדות תתחיל חופתה של בתו, הרחק מבית הכלא שבו נאסר, ובעוד הוא מנסה להיזכר בקוד שיאפשר לו להתחבר טלפונית לאירוע, המספר נשכח ממנו!

שלום-מרדכי רובשקין, חסיד חב"ד מברוקלין, ניהל את מפעל הבשר הכשר הגדול מסוגו בעולם, באיווה שבארה"ב. ארגונים שנלחמו בשחיטה היהודית החלו לרדוף אותו, ויצרו אווירה ציבורית מורעלת נגדו. הלחץ גרם לרשויות החוק לפתוח בחקירה, ורובשקין נעצר.

זה קרה לפני שבע-עשרה שנה. תחילה ביקשו להאשימו בהעסקת עובדים בלתי-חוקיים. בהמשך נזנחה טענה זו. לאחר מכן הואשם בהעסקת קטינים, אך זוּכָּה. לבסוף הועמד לדין על ניסיון לקבל הלוואות מבנקים שלא כדין. הוא הורשע ונידון לעשרים ושבע שנות מאסר! חומרת העונש הדהימה את העולם היהודי, ורבים התגייסו לפעול למען שחרורו.

החיים בבית הכלא אוטיסוויל היו קשים ביותר. במהלך שהייתו הארוכה בכלא ראה רובשקין פעמים רבות את יד ההשגחה, עד שחרורו המופלא ב'זאת חנוכה' תשע"ח (2017), בזכות צו נשיאותי שעליו חתם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

אי-היכולת להשתתף בשמחות משפחתיות הייתה אחד הדברים הכואבים ביותר לו. בקשותיו לקבל חופשות בימי השמחות של ילדיו נענו פעמים רבות בשלילה.


להט האמונה. רובשקין מבקר את פצועי המלחמה ומעניק להם את ספרו

האירוע הראשון היה בר-המצווה של בנו מענדל. החגיגה נחגגה בלעדיו. שנתיים אחר-כך עמדה בתו, חיה-מושקא, לחגוג את נישואיה עם חתנה המיועד. מאמצים אדירים נעשו בידי בני משפחה ועסקנים כדי לארגן לרובשקין חופשה, אך כולם עלו בתוהו. לא הותר לו להשתתף בחתונה אפילו בשיחת וידאו.

האפשרות היחידה שנותרה לו הייתה להתקשר אל בתו בערב החתונה. ההקלה היחידה הייתה שהשיחה תוכל להיערך זמן רב יותר מהמקובל – שלושים דקות. נאמר לרובשקין כי השיחה מוגבלת לשלושים דקות בלבד, ואף לא דקה אחת יותר.

יום החתונה הגיע ושעת החופה התקרבה. שיחת הטלפון הייתה אמורה להתקיים במשרד חדר הדת, ותוכננה להתחיל בדיוק בשעה שבה אמורה להתחיל החופה. המשפחה קיוותה ששלושים הדקות הללו יאפשרו לאבי הכלה להשתתף בה לכל אורכה.

רובשקין הרים את השפופרת, מוכן להקיש את הקוד האישי, אך ידו קפאה באוויר. צירוף המספרים שבו השתמש אין-ספור פעמים פשוט פרח מזיכרונו!

הוא עמד מבולבל ולחוץ, מרוכז בניסיונות להיזכר בקוד. במשך חמש דקות ניסה להקיש מספרים שונים, ללא הצלחה.

תסכול עמוק מילא אותו על הרגעים שחולפים והזכות להשתתף בשמחת בתו חומקת ממנו. למה ה' עושה לי את זה? תהה.

וכמו בכל פעם ששאלה זו הטרידה אותו, ריכז את עצמו בחצייה השני של השאלה: "ה' עושה לי את זה", וכך מתפוגג כל הטעם מהחלק הראשון, ה'למה'. אף-על-פי שלא הבין מדוע, ידע בביטחון שיש סיבה לכך. הכול קורה בהשגחה עליונה.

רובשקין החליט להפסיק לנסות להקיש צירופים אקראיים של מספרים והחל להתהלך בחדר, בתקווה שהסחת הדעת תעזור לו להיזכר. הוא פסע בחדר הלוך וחזור כעשר דקות. בפינה כלשהי בליבו החל להשלים עם ההכרה שלא יזכה להשתתף בחתונת בתו אפילו מרחוק.

ופתאום היכה בו הקוד כמכת ברק. הוא נזכר במספר! רובשקין רץ לטלפון והקיש את הקוד, מקווה לתפוס משהו מהרגעים היקרים בחייה של בתו.

אשתו ענתה מייד. "איפה אתם עומדים?!", שאל בלב הולם.

קולה של אשתו היה רגוע: "אנחנו קצת מאחרים. חיה-מושקא יוצאת הרגע לחופה. קיוויתי מאוד שלא תתקשר בשעה שקבענו, כדי שלא תתנתק השיחה באמצע החופה".

דמעות הפתעה, גיל והודיה הציפו את עיניו. כעת הבין מדוע פתאום חמקו המספרים ממוחו ומנעו ממנו להתקשר עד שהגיע הרגע הנכון. הנה, לעיתים ה' מאפשר ברחמיו לגלות את האמת מדוע הוא עושה כך או אחרת, חשב לעצמו.

אשתו העבירה את הטלפון אל בתו והוא בירך אותה בכל הברכות שאב מברך את ילדיו. הכלה התרגשה מאוד. בקושי הצליחה לקום וללכת לחופה בלי אביה, עד שאספה את עצמה.

רובשקין האזין לכל מהלך החופה, ואף כובד לברך את הזוג העומד תחת החופה. השיחה נקטעה בדיוק אחרי שהסתיימה החופה, לקול קריאות 'מזל טוב' נלהבות. התזמון היה מדויק!

(על-פי ספרו 'אמונה, ביטחון, גאולה')

  רציתי לשאול

עם הרב שלמה-זלמן ברקוביץ

מנהל בית חב"ד בראש פינה

אחרי שלמדתי את חשיבותה של שפה נקייה, מפריע לי מאוד השימוש במילים לא מתאימות במשפחה ובקרב החברים.

קודם כול זה מעיד שאתה כבר עומד בשלב מתקדם, כי בשלבים ההתחלתיים של ההתקרבות ליהדות האנשים עדיין אינם מודעים כלל לחשיבות הדבר, וביטויים שאינם הולמים אינם מפריעים להם.

אכן, שפה נקייה היא ערך חשוב בעולמה של היהדות. חז"ל מציינים שהתורה האריכה בלשונה וכתבה "הבהמה אשר איננה טהורה" כדי שלא לכתוב את המילה 'טמאה'. אצל הרבי מליובאוויטש רואים הקפדה להימנע ממילים שליליות: 'הפך הטוב' במקום 'רע'; 'הפך החיים' במקום 'מוות', וכדומה.

ודאי שיש חשיבות רבה להימנע מגסויות וניבולי פה. חז"ל מדברים בחומרה על מי שמנבל את פיו. על הפסוק (דברים כג טו) "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר" נאמר במדרש (ויקרא רבה כד,ז): "ערוות דיבור... זה ניבול פה".

לצערנו, בחברה הכללית רווח השימוש בשפה שאינה נקייה, עד שרבים אינם מרגישים כלל שזה דבר בלתי-ראוי. כאן נדרשת התנהגות זהירה ועדינה, שתאפשר לשמור על קשרים משפחתיים וחברתיים.

ראשית, יש להימנע מלהעיר במפגש רגיל, כי אנשים אינם אוהבים לקבל הערות ולהרגיש שמנסים לחנך אותם, והם גם יכולים לראות בזה מידה של התנשאות. מוטב לקבוע פגישה מיוחדת, במקום מזמין, במסעדה וכדומה, ושם להעלות את העניין.

במפגש הזה יש להסביר שזו 'בעיה שלכם', וכי סגנון דיבור כזה מפריע לכם וגורם לכם סבל, ובמיוחד כשהביטויים האלה נשמעים ליד ילדיכם. אינכם מבקשים לשנות אותם, אבל הייתם רוצים שיתחשבו בכם וברגישות שלכם, ושישתדלו להימנע משפה שאינה נקייה בנוכחותכם. בדרך כלל בקשה שתוצג כך תזכה להיענות ולהקשבה.

  פינת ההלכה ומנהג

הזמנה לברית מילה

שאלה: בעל ברית שלא ידע שנהוג להימנע מלהזמין לברית, והזמין אנשים – האם חובתם להשתתף בה, גם אם זה כרוך בקשיים?

תשובה: נאמר בגמרא שכל מי שאינו מסב בסעודת ברית מילה הרי הוא כמנודה לשמיים. לכן כתבו שיש להיזהר מלהזמין לסעודת הברית אדם שיודעים שלא יבוא, כדי שלא להכשילו. משום כך נהוג שלא להזמין לסעודה, אלא להודיע על קיום הברית והסעודה, וכך אין מטילים על המוזמנים חובה לבוא.

האמור הוא רק על סעודת הברית, ולא על המילה עצמה. ולכן אם ההזמנה הייתה ל'ברית המילה' ולא נאמר בפירוש שמזמינים לסעודה – אין חובה לבוא.

אם הברית נערכת בשבת בבית הכנסת והגבאי מכריז על כך, לא יאמר שהקהל מוזמן לברית ולסעודה, אלא יכריז בלשון הודעה – מודיעים שהברית תהיה בשעה זו ובמקום זה.

הגרא"ח נאה ז"ל כתב שמי שהוזמן לסעודה זו ונתחייב להשתתף בה, לא יוכל להיפטר ממנה על-ידי התנצלות לפני בעל הסעודה, אלא אם כן הוא משער שההזמנה הייתה מן השפה ולחוץ, כגון שהכינו סעודה למספר מצומצם של אנשים, ובעל הסעודה מזמין גם אותו רק מחשש שלא כולם יבואו.

עוד כתב שהקפדה זו היא על סעודת ברית בלבד, ולא ראינו שמקפידים כך על סעודת מצווה אחרת.

מקורות: פסחים קיג,ב ותוס' שם קיד,א ד"ה 'ואין'. רמ"א יו"ד סי' רסה ס"ב. פתחי תשובה שם ס"ק יח. וראה אהלי שם ח"ה עמ' לא; שבח הברית, הל' מילה פי"ט ס"ב.

  חיים יהודיים

גביע הניצחון של ברוך

זמן קצר קודם כניסתו בבריתו של אברהם אבינו, מסר אלכס בן השבעים לרב קהילתו גביע עתיק, שמגלם סיפור מופלא של סגירת מעגל וניצחון יהודי

תעודת זהות. הרב מנחם-מענדל טייכמן (49), שליח חב"ד ליוצאי חבר העמים בנתניה ומנהל קליניקה ארצית 'ברית מנחם' לנימולים מבוגרים. בעבר שימש רב ושליח בהרי הקרפטים באוקראינה. עד היום זכה להכניס מאות יהודים מבוגרים בבריתו של אברהם אבינו.


סגירת מעגל. הרב טייכמן בברית מילה עם הגביע ההיסטורי

הסוד. לפני כעשור נחשפתי לסיפור יוצא דופן, שבעיניי היה מרגש במיוחד, בהיותו מקפל בתוכו את סודו של העם היהודי, וכמו-כן את סוד שליחותנו, להבעיר את הגחלת היהודית. זה סיפור שהחל בשנות האימה, כאשר הקומוניזם שלט ביהודי ברית-המועצות.

בת קמה באביה. בחודש שבט תש"ג (1943), בעיר סומי, נולד תינוק יהודי, אלכס שמו. סבו, ר' ברוך, היה יהודי ירא שמיים, אך אימו של התינוק – בתו של ר' ברוך – נסחפה למרבה הצער אחר הרוחות החדשות והייתה חברה נאמנה במפלגה הקומוניסטית. לאחר לידת הילד ארגן הסב מוהל, שבא לעיר בחשאי ובמסירת נפש, כדי למול את הרך הנולד. ברגע האחרון גילתה האם את תכניתו של אביה, טרפדה את הכוונה לערוך לבנה ברית מילה וגירשה את המוהל מהעיר בביזיונות (עונש קל יחסית באותם ימים אפלים).

בן שבעים למילה. נדמה היה שהבת ניצחה את אביה, ושהקומוניזם ניצח את היהדות. אלכס גדל כילד יהודי שלא נימול, ולא זכה להיכנס בבריתו של אברהם אבינו. לקראת היותו בן שבעים נוצר קשר בינינו וניהלנו שיחת עומק. אמרתי לו שעליו לדעת כי על אף גילו, עדיין לא מאוחר, ו"כל זמן שהנשמה בקרבי", זו עת להיות יהודי כשר. ניסיתי לשכנעו שיעשה זאת לרגל יום הולדתו השבעים.

סגירת מעגל. אחרי שיחה לבבית אלכס נענה והסכים להיכנס בבריתו של אברהם אבינו. החלטנו לערוך את הברית דווקא בעיירה האדיטש, סמוך למקום מנוחתו של בעל התניא והשולחן ערוך, רבנו הזקן. זו הייתה ברית מרגשת מאוד, ולו בגלל העובדה שאלכס בחר לו את השם ברוך, על שם סבו ועל שם אביו של רבנו הזקן. אחרי שבעים שנה התברר שהסבא ניצח ושדרך ישראל סבא ניצחה את הקומוניזם!


הרב טייכמן וברוך (אלכס) אחרי הברית

הגביע. זמן קצר לפני הברית אלכס בא אליי ובידו גביע עתיק. בפיו היה סיפור מפעים: גביע זה נתן לו סבו בשנת תשל"ו (1976), בטרם השיב את נשמתו ליוצרה. "גביע זה", סיפר הסבא ברוך לנכדו בכוחותיו האחרונים, "היה גביע הקידוש וההבדלה בבית הכנסת בעירנו, אשר נסגר מזמן בידי השלטון העריץ. זכיתי לקבלו מידי רבה של העיר, וכעת אני מעבירו לך, שלא תשכח את יהדותך. יבוא יום ותדע למי להעביר את הגביע".


הגביע המיוחד

הגיעה השעה. היהודי הנרגש הוסיף ואמר לי: "כעת אני יודע למי להעביר את הגביע. אני חש שהגיעה השעה להעניק את הגביע לשליחו של הרבי מליובאוויטש".

'לחיים'. את הברכות של הברית בירכנו כמובן על גביע היין ההיסטורי, והענקנו לברוך את שמו היהודי החדש. יהודים נרגשים רבים אמרו באוקראינה 'לחיים' על גביע עתיק זה, בשבתונים ובסמינרים שאורגנו במרוצת השנים, ובהמשך גם כאן בארץ. גביע זה, בעיניי, מספר יותר מכול את סיפורו של עמנו בדור האחרון, הטומן בחובו סגירת מעגל של דורות. גם אחרי יותר משבעים שנות גלות של נשמה יהודית, היא זוכה לצאת מן המיצר אל המרחב, כי נצח ישראל לא ישקר.

איחר והקדים. בדברים שנשאתי בסעודת המצווה של ברוך הנימול, לצד ידידי, רבה של העיר סומי, הרב יחיאל לוויטנסקי, אמרתי שאלכסנדר שלנו – שלא באשמתו – איחר בשבעים שנה, אך הקדים את אברהם אבינו ב-29 שנים...


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)