עם הרב שלמה-זלמן ברקוביץ
מנהל בית חב"ד בראש פינה
אחרי שלמדתי את חשיבותה של שפה נקייה, מפריע לי מאוד השימוש במילים לא מתאימות במשפחה ובקרב החברים.
קודם כול זה מעיד שאתה כבר עומד בשלב מתקדם, כי בשלבים ההתחלתיים של ההתקרבות ליהדות האנשים עדיין אינם מודעים כלל לחשיבות הדבר, וביטויים שאינם הולמים אינם מפריעים להם.
אכן, שפה נקייה היא ערך חשוב בעולמה של היהדות. חז"ל מציינים שהתורה האריכה בלשונה וכתבה "הבהמה אשר איננה טהורה" כדי שלא לכתוב את המילה 'טמאה'. אצל הרבי מליובאוויטש רואים הקפדה להימנע ממילים שליליות: 'הפך הטוב' במקום 'רע'; 'הפך החיים' במקום 'מוות', וכדומה.
ודאי שיש חשיבות רבה להימנע מגסויות וניבולי פה. חז"ל מדברים בחומרה על מי שמנבל את פיו. על הפסוק (דברים כג טו) "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר" נאמר במדרש (ויקרא רבה כד,ז): "ערוות דיבור... זה ניבול פה".
לצערנו, בחברה הכללית רווח השימוש בשפה שאינה נקייה, עד שרבים אינם מרגישים כלל שזה דבר בלתי-ראוי. כאן נדרשת התנהגות זהירה ועדינה, שתאפשר לשמור על קשרים משפחתיים וחברתיים.
ראשית, יש להימנע מלהעיר במפגש רגיל, כי אנשים אינם אוהבים לקבל הערות ולהרגיש שמנסים לחנך אותם, והם גם יכולים לראות בזה מידה של התנשאות. מוטב לקבוע פגישה מיוחדת, במקום מזמין, במסעדה וכדומה, ושם להעלות את העניין.
במפגש הזה יש להסביר שזו 'בעיה שלכם', וכי סגנון דיבור כזה מפריע לכם וגורם לכם סבל, ובמיוחד כשהביטויים האלה נשמעים ליד ילדיכם. אינכם מבקשים לשנות אותם, אבל הייתם רוצים שיתחשבו בכם וברגישות שלכם, ושישתדלו להימנע משפה שאינה נקייה בנוכחותכם. בדרך כלל בקשה שתוצג כך תזכה להיענות ולהקשבה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
