הוא הרים את השפופרת, מוכן להקיש את הקוד האישי, אך ידו קפאה באוויר. צירוף המספרים שבו השתמש אין-ספור פעמים פשוט פרח מזיכרונו!
הוא לא האמין שזה קורה לו. בעוד דקות אחדות תתחיל חופתה של בתו, הרחק מבית הכלא שבו נאסר, ובעוד הוא מנסה להיזכר בקוד שיאפשר לו להתחבר טלפונית לאירוע, המספר נשכח ממנו!
שלום-מרדכי רובשקין, חסיד חב"ד מברוקלין, ניהל את מפעל הבשר הכשר הגדול מסוגו בעולם, באיווה שבארה"ב. ארגונים שנלחמו בשחיטה היהודית החלו לרדוף אותו, ויצרו אווירה ציבורית מורעלת נגדו. הלחץ גרם לרשויות החוק לפתוח בחקירה, ורובשקין נעצר.
זה קרה לפני שבע-עשרה שנה. תחילה ביקשו להאשימו בהעסקת עובדים בלתי-חוקיים. בהמשך נזנחה טענה זו. לאחר מכן הואשם בהעסקת קטינים, אך זוּכָּה. לבסוף הועמד לדין על ניסיון לקבל הלוואות מבנקים שלא כדין. הוא הורשע ונידון לעשרים ושבע שנות מאסר! חומרת העונש הדהימה את העולם היהודי, ורבים התגייסו לפעול למען שחרורו.
החיים בבית הכלא אוטיסוויל היו קשים ביותר. במהלך שהייתו הארוכה בכלא ראה רובשקין פעמים רבות את יד ההשגחה, עד שחרורו המופלא ב'זאת חנוכה' תשע"ח (2017), בזכות צו נשיאותי שעליו חתם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
אי-היכולת להשתתף בשמחות משפחתיות הייתה אחד הדברים הכואבים ביותר לו. בקשותיו לקבל חופשות בימי השמחות של ילדיו נענו פעמים רבות בשלילה.
להט האמונה. רובשקין מבקר את פצועי המלחמה ומעניק להם את ספרו
האירוע הראשון היה בר-המצווה של בנו מענדל. החגיגה נחגגה בלעדיו. שנתיים אחר-כך עמדה בתו, חיה-מושקא, לחגוג את נישואיה עם חתנה המיועד. מאמצים אדירים נעשו בידי בני משפחה ועסקנים כדי לארגן לרובשקין חופשה, אך כולם עלו בתוהו. לא הותר לו להשתתף בחתונה אפילו בשיחת וידאו.
האפשרות היחידה שנותרה לו הייתה להתקשר אל בתו בערב החתונה. ההקלה היחידה הייתה שהשיחה תוכל להיערך זמן רב יותר מהמקובל – שלושים דקות. נאמר לרובשקין כי השיחה מוגבלת לשלושים דקות בלבד, ואף לא דקה אחת יותר.
יום החתונה הגיע ושעת החופה התקרבה. שיחת הטלפון הייתה אמורה להתקיים במשרד חדר הדת, ותוכננה להתחיל בדיוק בשעה שבה אמורה להתחיל החופה. המשפחה קיוותה ששלושים הדקות הללו יאפשרו לאבי הכלה להשתתף בה לכל אורכה.
רובשקין הרים את השפופרת, מוכן להקיש את הקוד האישי, אך ידו קפאה באוויר. צירוף המספרים שבו השתמש אין-ספור פעמים פשוט פרח מזיכרונו!
הוא עמד מבולבל ולחוץ, מרוכז בניסיונות להיזכר בקוד. במשך חמש דקות ניסה להקיש מספרים שונים, ללא הצלחה.
תסכול עמוק מילא אותו על הרגעים שחולפים והזכות להשתתף בשמחת בתו חומקת ממנו. למה ה' עושה לי את זה? תהה.
וכמו בכל פעם ששאלה זו הטרידה אותו, ריכז את עצמו בחצייה השני של השאלה: "ה' עושה לי את זה", וכך מתפוגג כל הטעם מהחלק הראשון, ה'למה'. אף-על-פי שלא הבין מדוע, ידע בביטחון שיש סיבה לכך. הכול קורה בהשגחה עליונה.
רובשקין החליט להפסיק לנסות להקיש צירופים אקראיים של מספרים והחל להתהלך בחדר, בתקווה שהסחת הדעת תעזור לו להיזכר. הוא פסע בחדר הלוך וחזור כעשר דקות. בפינה כלשהי בליבו החל להשלים עם ההכרה שלא יזכה להשתתף בחתונת בתו אפילו מרחוק.
ופתאום היכה בו הקוד כמכת ברק. הוא נזכר במספר! רובשקין רץ לטלפון והקיש את הקוד, מקווה לתפוס משהו מהרגעים היקרים בחייה של בתו.
אשתו ענתה מייד. "איפה אתם עומדים?!", שאל בלב הולם.
קולה של אשתו היה רגוע: "אנחנו קצת מאחרים. חיה-מושקא יוצאת הרגע לחופה. קיוויתי מאוד שלא תתקשר בשעה שקבענו, כדי שלא תתנתק השיחה באמצע החופה".
דמעות הפתעה, גיל והודיה הציפו את עיניו. כעת הבין מדוע פתאום חמקו המספרים ממוחו ומנעו ממנו להתקשר עד שהגיע הרגע הנכון. הנה, לעיתים ה' מאפשר ברחמיו לגלות את האמת מדוע הוא עושה כך או אחרת, חשב לעצמו.
אשתו העבירה את הטלפון אל בתו והוא בירך אותה בכל הברכות שאב מברך את ילדיו. הכלה התרגשה מאוד. בקושי הצליחה לקום וללכת לחופה בלי אביה, עד שאספה את עצמה.
רובשקין האזין לכל מהלך החופה, ואף כובד לברך את הזוג העומד תחת החופה. השיחה נקטעה בדיוק אחרי שהסתיימה החופה, לקול קריאות 'מזל טוב' נלהבות. התזמון היה מדויק!
(על-פי ספרו 'אמונה, ביטחון, גאולה') | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
