שאלה: באילו תנאים רשאי יהודי לתבוע יהודי שני בבית משפט?
תשובה: במקרה של סכסוך בין יהודים יש לנסות תחילה להתפשר. אם הדבר לא צלח – יש להציע בוררות מוסכמת. אם גם זה לא צלח – אפשר לתבוע את הצד השני לדין תורה בבית-דין רבני.
פנייה עצמאית בתביעה אזרחית אל בית המשפט היא איסור חמור על-פי ההלכה – גם אם שני הצדדים מסכימים לה, ואף אם חוקי המדינה זהים במקרה זה לדיני התורה. בארץ, מכיוון שהשופטים יהודים, המכשלה בזה גדולה שבעתיים, שהרי גם השופט אסור לו לדון לפי חוקים שאינם חוקי התורה, והשפיטה לפיהם היא עלבון לתורה והרמת יד כנגדה.
רק אם האדם תבע את חברו לדין תורה והלה סירב, נותן לו בית הדין רשות לפנות ל'ערכאות'. לשם כך יש להזמין את הנתבע לדין תורה במכתב רשום, שבו נמסרת לו מהות התביעה וסיבתה וניתנת לו אפשרות לענות עליה (אפילו בטלפון). אם עבר זמן סביר והנתבע לא השיב על התביעה ולא התייצב לדיון, מתיר בית הדין לתובע לפנות לבית משפט.
מי שזכה בממון מכוח פסיקת בית משפט, יברר אצל דיין מומחה בכמה היה זוכה בדין תורה (ובכלל זה בשאלת ההוצאות של הצדדים), ועליו להחזיר לחברו את כל השאר. יש לזכור כי ממון המגיע לידי האדם שלא כדין אין בו ברכה, והוא עלול ללכת לאיבוד או להוצאות רופאים וכיוצא בזה.
תביעה כנגד מוסד רשמי, שעל-פי החוק אינו רשאי לפנות לבוררות כלשהי, כגון מדינת ישראל, צה"ל, משטרת ישראל, עיריות, מועצות מקומיות, חברות הביטוח, קופות החולים – אפשר להגיש בלי היתר של בית דין רבני.
מקורות: חו"מ: טושו"ע סי' ג. סי' כו וב"י שם. ש"ך סי' עג ס"ק לו.לט. רמ"א סו"ס שסט. חזו"א סנהדרין סי' טו סק"ד. שו"ת יחוה דעת ח"ד סי' סח. 'דרכי הוראה' להרב אשר וייס שליט"א. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
