"סֵדֶר עֲבוֹדוֹת הַתְּמִידוֹת בְּכָל יוֹם כָּךְ הוּא" (הלכות תמידין ומוספין ו,א)
בכל בוקר אומרים "אביי הווה מסדר סדר המערכה", ושם נאמר: "מערכה גדולה קודמת למערכה שנייה של קטורת... לסידור שני גזרי עצים". סידרו את קבוצות העצים על המזבח החיצון. תחילה הקבוצה הגדולה לקרבנות, אחריה הקבוצה הקטנה, שממנה לקחו גחלים לקטורת, ובסיום שני גזרי עצים שהביאו לקיום הציווי "וערך עליה הכוהן עצים בבוקר".
"ודישון מזבח הפנימי" – כוהן ניקה את האפר מהמזבח הפנימי לקראת הקטורת. באותה שעה שחטו את קרבן התמיד; "והטבת חמש נרות קודמת לדם התמיד... להטבת שתי נרות" – כוהן היטיב את המנורה בשני שלבים, תחילה חמישה נרות, ואז שחיטת התמיד וזריקת דמו, ואחר-כך שני נרות. כי נאמר בתורה פעמיים "בבוקר" – "בבוקר-בבוקר בהיטיבו את הנרות". בפעם הראשונה היטיבו מקסימום נרות, כך שלפעם השנייה יישארו 'נרות', מיעוט רבים שניים. לפי הרמב"ם, דם התמיד קדם להטבת חמשת הנרות, והקטורת קדמה להטבת שני נרות.
"וקטורת" – הניחו את הגחלים ועליהן פיזרו את הקטורת; "ואיברים" – שישה כוהנים העלו את איברי התמיד למזבח; "ומנחה" – הביאו מנחת סולת; "וחביתין" – הכוהן הגדול הקריב שש חלות בבוקר ושש בין הערביים; "ונסכין" – שפכו יין על קרן המזבח, ואז פתחו הלוויים בשיר; "ומוספין" – בימים מיוחדים הקריבו את מוספי היום; "ובזיכין" – בשבת החליפו את לחם הפנים, והקטירו על המזבח החיצון את שני בזיכי (כפות) הלבונה שהיו על שולחן לחם הפנים. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
