חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:04 זריחה: 6:47 ז' בחשון התשפ"ז, 18/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1966 - כל המדורים ברצף
ערב שבת קודש פרשת שופטים, ג' באלול ה'תשפ"ד, (06/09/2024)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1966 - כל המדורים ברצף
אין לנו ברירה אחרת
יש חדש
שופטים ושוטרים: המאבק הפנימי
מינוי מלך
זהירות בדם נקיים
תוקף לאמונה
סדר המערכה
השופטים התחלפו
רציתי לשאול
משפט כהלכה
איש החינוך מונה לשופט באוסטרליה

מס' 1966, ערב שבת-קודש פרשת שופטים, ג' באלול ה'תשפ"ד (06.09.2024)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

  עמדה שבועית

אין לנו ברירה אחרת

בעבר ידענו היטב כי בשכונה שלנו, אם נאפשר לחטיפות להשיג הישגים, נקבל בעתיד עוד ועוד משפחות של חטופים המתחננות לשחרור בניהן

הלב התכווץ בכאב בתחילת השבוע, למשמע הדיווחים על רציחתם של שישה מהחטופים בידי המפלצות המתועבות של החמאס. המחשבה על הסבל הנורא שעברו החטופים עצמם, ועל בני משפחותיהם שנאחזו כל הזמן בתקווה לראות את יקיריהם, ועכשיו מקבלים אותם בארונות – מטלטלת כל אדם בישראל.

התגובה הטבעית של עם בריא וחפץ חיים היא לרתום את הצער העמוק לעבר הגברת הנחישות להעברת הרוע הזוועתי הזה מן העולם. ככל שאנחנו רואים יותר ויותר את השטניות האכזרית של אויבינו, אנחנו חייבים להבין שאין לנו שום אפשרות לחיות איתו בכפיפה אחת. חייבים להשמידו עד היסוד, בדיוק כשם שהעולם הכרית את הנאציזם.

נקודת ההכרעה הקשה

המערכה הזאת, ככל שהיא קשה, סבוכה וארוכה, מתקדמת ב"ה לעבר יעדיה. חיילינו מחרפים את נפשם ומשמידים עוד ועוד יכולות של האויב האכזר. צינור החמצן שלו בציר פילדלפי – נחסם. אלפי קיני טרור ורבי-מחבלים – חוסלו. חטיבות של מחבלים נופלות זו אחר זו.

המערכה הזאת גובה מאיתנו מחיר יקר. עוד ועוד חיילים יקרים, מהם צעירים שטרם הספיקו להקים משפחות, ומהם בעלים ואבות לילדים – נפלו בקרבות. אבל הם יוצאים למלחמה בעוז ובנחישות, מתוך הכרה שאין לנו ברירה אלא להסיר את האיום הרצחני הזה מעלינו.

אבל השטן החמאסי זיהה נקודת חולשה שלנו, והוא לוחץ עליה בכל הכוח – זה הלב היהודי הרחום ותחושת הערבות ההדדית. לשם כך חטף מאות אנשים נשים וילדים, קשישים וחולים, כחלק מתכנית סדורה, כדי להפוך את החברה הישראלית לבת ערובה בידיו. החטופים אמורים להיות המגן שלו, שימנע מאיתנו להשמידו ויאפשר לו להישאר על רגליו.

ועכשיו אנחנו עומדים בדיוק בנקודת ההכרעה הקשה – האם להיכנע, לעצור את המלחמה, לאפשר מחדש זרימה של אלפי מחבלים ונשק דרך ציר פילדלפי, ולהשאיר על כנו את פוטנציאל האיום הזוועתי, שראינו את מעלליו בשמחת תורה; או לחשוק שיניים ולהילחם עד חיסולו המוחלט של הרוע.

לא להטיל מורך

בעבר ידענו לא להיכנע לחטיפות. לשם כך יצאנו למבצע הנועז באנטבה. לכן יצאנו למבצע לשחרורו של נחשון וקסמן, שלדאבוננו הסתיים במותו. ידענו היטב כי בשכונה שלנו, אם נאפשר לחטיפות להשיג הישגים, נקבל בעתיד עוד ועוד משפחות של חטופים המתחננות לשחרור בניהן. שלא לדבר על איום הטילים מרצועת עזה על כל הארץ. וכי מדינה יכולה להיות בת ערובה של ארגון טרור רצחני?

לדאבון הלב, במקום לחזק את מקבלי ההחלטות, המנסים לתמרן בסבך הקשה, יש המשמשים כלי בידי ארגון הטרור להחלשת כוח העמידה שלנו. זה בלתי-נתפס ממש. אין מנוס מהמסקנה ששיקולים זרים מנחים אותם, על חשבון האינטרסים החיוניים של העם כולו.

בפרשת השבוע מפורטים דיני מלחמה, ובתוכם מופיע הפסוק: "מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב – יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ". זה הדבר החמור ביותר במלחמה, שאנשים משרים חולשה ומורך לב. אנחנו חייבים להתגבר ולהכריע את הרוע עד תום!


ציר פילדלפי. צינור החמצן של האויב בידינו (צילום: אור פיאלקוב)

  יש חדש

זינוק ברשת החינוך

רשת החינוך החב"דית, 'אהלי יוסף-יצחק ליובאוויטש', פתחה השבוע את שנת הלימודים החדשה עם נתוני צמיחה מרשימים. נוסף על הגידול בכל המוסדות, נפתחו השנה 6 בתי ספר חדשים ו-36 גני ילדים חדשים. וכך פועלים עכשיו במסגרת הרשת 100 בתי ספר ו-508 גני ילדים. המספר הכולל של תלמידי מוסדות הרשת עומד על 45 אלף תלמידים.

סדנת שופרות

לקראת שנת הלימודים החדשה הכינו צעירי חב"ד בעבור התלמידים תכנית מיוחדת לחודש אלול, שבמרכזה סדנת שופרות. בסדנה הילדים חווים את תהליך ייצור השופר, ורואים במו עיניהם כיצד קרן איל נהפכת לשופר שבו מקיימים את מצוות תקיעת שופר. הסדנה גם מנחילה לילדים את תכניו ומשמעויותיו של חודש אלול, חודש ההכנה לימים הנוראים. את הסדנאות מפעילים בתי חב"ד ברחבי הארץ.

הגנה רוחנית

לנוכח ניסיונות הפיגוע בדרכים בעת האחרונה ראוי להזכיר לציבור את קריאת הרבי מליובאוויטש להחזיק ברכב קופת צדקה וספרי קודש בסיסיים – סידור, חומש, תהילים וספר תניא, כדי להוסיף הגנה רוחנית לנוסעי הרכב. קופות וספרי חת"ת אפשר להשיג בבתי חב"ד.

  שלחן שבת

שופטים ושוטרים: המאבק הפנימי

פרשתנו נפתחת בציווי "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (דברים טז, יח). בהמשך נאמר: "וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ". על-פי פנימיות התורה, ה'עיר' שבשעריה יש להציב שופטים ושוטרים היא האדם, כפי שנאמר (קהלת ט,יג): "עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט; וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אֹתָהּ וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדֹלִים". על כך נאמר במדרש (קהלת רבה ט): "עיר קטנה – זה הגוף, ואנשים בה מעט – אלו איבריו, ובא אליה מלך גדול – זה יצר הרע".

על האדם להציב 'שופטים' ו'שוטרים' בכל ה'שערים' של גופו, כדי לבער את הרע מקרבו, הלוא הוא יצר הרע. ה'שופט' הוא יצר הטוב, ויש "להרגיז יצר טוב על יצר הרע" (ברכות ה,א). ה'שוטר' הוא תזכורת לעונש שיגרור החטא, כדברי חז"ל (שם): "יזכור לו יום המיתה".

שופטים תחילה

מבחינה תועלתית, הזכרת יום המוות יעילה תמיד, ואילו הגברת יצר הטוב על יצר הרע אינה מבטיחה הצלחה בכל עת. ובכל-זאת יש להתחיל ב'שופטים', ורק אם הדבר אינו מועיל, לעבור ל'שוטרים'.

ה'שערים' בנפש האדם שאליהם מכוּונת עבודת השופטים והשוטרים הם – ראייה, שמיעה, ריח ודיבור. הראייה והשמיעה הן הכלים שבאמצעותם האדם יכול לקלוט מידע וללמוד על הקב"ה. עבודת ה'ריח' היא להימנע מהרהורי עבירה, והדיבור זו עבודת התפילה.

לא רוצה לשמוע

אף שאופן הפעולה של ה'שופטים' שונה מזה של ה'שוטרים', המטרה זהה: לשמור על ה'שערים' של האדם שלא יחדור אליהם רע. עליו לעצום עיניו מלראות ברע, כמוסבר בספרי מוסר, שכאשר אדם רואה רע, אף אם נראה לו שאינו מושפע מזה, בפועל הרע נחקק בנפשו. עליו לגדור את עצמו משמיעת דברים רעים, כמו לשון הרע.

בגמרא (ערכין טו,ב) נאמר שלשון הרע הורג שלושה – המספרו, המקבלו, והאדם שעליו דיברו. מי שמצליח להימנע משמיעת לשון הרע על חברו, בעצם מציל שלושה. על כן הוא זוכה ב'מידה כנגד מידה' לקיום הפסוק "וְלֹא אָבָה ה' אֱלוֹקֶיךָ לִשְׁמֹעַ... כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱלוֹקֶיךָ" (דברים כג,ו). היינו, שאם מקטרגים עליו בבית דין של מעלה – הדברים אינם נשמעים שם.

שליטה ב'עיר'

לזה מצטרפת הזהירות מהרהורי עבירה, כפי שאמרו חז"ל (יומא כט,א): "הרהורי עבירה קשים מעבירה, וסימנך - ריח". מפרשים זאת, שריח המאכל מגרה יותר מהמאכל עצמו. יש להישמר גם מדיבור רע, כדברי חז"ל: "לא מצאתי לגוף טוב משתיקה" (אבות א,יז).

כך משיג האדם שליטה ב'עיר', ומבער את הרע מקרבו וממילא מכלל ישראל. ועל־ידי זה זוכים להתממשות ההבטחה "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה" (ישעיהו א,כו), במהרה בימינו ממש.

(תורת מנחם, כרך נז, עמ' 304)

  מן המעיין

מינוי מלך

תכלית המינוי

"שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו" (דברים יז,טו). הכוונה הפנימית במצווה זו היא להביא את העם לידי ביטול לקב"ה. כי המלך עצמו בטל בתכלית למלכות שמיים, ולכן הוא נקרא 'מלך', בהיותו 'מרכבה' למלכותא דרקיעא, ומאחר שהעם בטל למלך, נמצא שעל-ידו מתבטלים בני ישראל לקב"ה.

(דרך מצוותיך)

לא ככל הגויים

לכן התרעם שמואל על ישראל כשביקשו למנות עליהם מלך, מפני שאמרו: "שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים" (שמואל-א ח,ה). הם לא רצו לקיים את מצוות התורה, אלא כוונתם הייתה להיות "ככל הגויים".

(כתב סופר)

מתוך אחווה

"מקרב אחיך תשים עליך מלך" (שם). "מקרב אחיך" – מתוך קרבת אחים, אהבה ואחווה, שלום ורעות; "תשים עליך מלך" – על-ידי כך תקבל עליך עול מלכות שמיים.

(רבי משה מקוברין)

בלי כעס

"לא תוכל לתת עליך איש נכרי" (שם). היינו מי שיש בו כעס. כי מידת הכעס אין לה שורש וחלק בארץ.

(מי השילוח)

טעמים שהם מצוות

"רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס, וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד" (דברים יז,טז). מדוע נתנה התורה טעם לשתי המצוות האלה דווקא? – כי הטעמים האלה הם עצמם מצוות. "ולא ישיב את העם מצרימה" – זו מצווה שאסור לגור שם; "ולא יסור לבבו" – אף היא מצווה, שלא לסור מדרך התורה.

(מהרש"א, סנהדרין)

כיום ההכתרה

"והיה כשבתו על כיסא ממלכתו" (דברים יז,יח). "אם עשה כן, כדאי הוא שתתקיים מלכותו" (רש"י). למה נאמר 'כשבתו' ולא 'בשבתו'? אלא הפירוש הוא: "והיה" – אם יתנהג כל שנות ממשלתו, "כשבתו על כיסא ממלכתו" – כיום שעלה למלוכה, כיום הכתרתו, שבו הוא טוב ומטיב, רחום וחנון לכול, מתנהג בחסידות ומוחל לכל החוטאים, וכך יוסיף למלוך – "כדאי הוא שתתקיים מלכותו".

(כתב סופר)

הכול מהתורה

"והייתה עימו וקרא בו כל ימי חייו" (דברים יז,יט). בספר התורה יקרא המלך את כל קורות ימי חייו – הכול ייקח מן התורה.

(חת"ם סופר)

לקרוא במלך

"והייתה עימו וקרא בו" – הכתוב מתחיל בלשון נקבה ("והייתה עימו") ומסיים בלשון זכר ("וקרא בו"). הכוונה שהתורה תהיה עימו ובקרבו של המלך, עד שבכל תנועותיו יקראו את התורה, "וקרא בו" – כל מי שירצה להשיג יראת שמיים, יסתכל במלך.

(עיני ישרים)

  אמרת השבוע

זהירות בדם נקיים

בעיצומה של המלחמה בין צרפת לאוסטריה, לפני כמאתיים שנה, עצרה משטרת אוסטריה שני יהודים בעיר פרשבורג, שנחשדו במכירת נשק לאויב. הם הובאו למשפט קצר ומייד נגזר דינם למוות.

רבה של פרשבורג, החת"ם סופר, פנה אל מפקד הצבא האוסטרי בבקשה לנהל חקירה יסודית ולמנוע את ביצוע גזר הדין עד תום החקירה. המפקד הביע את תמיהתו על הבקשה: "אלה ימי מלחמה, שבהם נופלים בכל יום מאות בני-אדם חפים מפשע, ואתה רוצה שאנהל חקירה יסודית על שני יהודים?!".

השיב החת"ם סופר: "בתורתנו כתובה פרשת 'עגלה ערופה', העוסקת בחלל יחיד. הפרשה הזאת כתובה בין שתי פרשיות של מלחמה. ללמדנו שגם בעיצומה של מלחמה יש להיזהר מלשפוך דם נקיים".

  גאולהפדיה

תוקף לאמונה

נִצְחִיּוּת וְתֹקֶף. הרמב"ם (בתחילת פרק יא מהלכות מלכים) מביא שלוש ראיות שהאמונה בביאת המשיח מוזכרת בתורה: א) הבטחת התורה: "וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים" (דברים ל,ג). יש כאן הבטחה שבסוף הגלות תבוא הגאולה וכל בני ישראל ישובו ויתקבצו לארץ ישראל. ב) נבואת בלעם, המדברת במפורש על המלך המשיח: "אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה, אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב. דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל" (במדבר כד,יז). ג) הפסוקים בפרשת ערי המקלט.

וכך הרמב"ם כותב (הלכה ב): "אף בערי מקלט הוא אומר 'וְאִם יַרְחִיב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ... וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים' (דברים יט,י) וגו'. ומעולם לא היה דבר זה ולא ציווה הקב"ה לתוהו". כלומר, מאחר שבתורה מופיעה מצווה להוסיף שלוש ערי מקלט, כאשר הקב"ה ירחיב את גבולנו, ודבר זה עדיין לא קרה – מכאן שהדבר עתיד לקרות בימות המשיח, וזו ראיה מהתורה על ביאת המשיח.

החידוש בראיה מערי המקלט הוא בכך (לקוטי שיחות כרך לד, עמ' 114), שביאת המשיח נעשית תנאי של מצווה בתורה, ובזה לא יכול לחול שום שינוי. כאשר הבטחת הגאולה היא חלק ופרט של מצווה בתורה, חל עליה גדר הנצחיות של התורה – נצחיות שלא ייתכן בה שום שינוי וביטול. לכן הרמב"ם מוסיף את הראיה מערי המקלט, כי הראיה הזאת נותנת תוקף מסוג אחר לאמונה בביאת המשיח.

טעימה מהרמב"ם

סדר המערכה

"סֵדֶר עֲבוֹדוֹת הַתְּמִידוֹת בְּכָל יוֹם כָּךְ הוּא" (הלכות תמידין ומוספין ו,א)

בכל בוקר אומרים "אביי הווה מסדר סדר המערכה", ושם נאמר: "מערכה גדולה קודמת למערכה שנייה של קטורת... לסידור שני גזרי עצים". סידרו את קבוצות העצים על המזבח החיצון. תחילה הקבוצה הגדולה לקרבנות, אחריה הקבוצה הקטנה, שממנה לקחו גחלים לקטורת, ובסיום שני גזרי עצים שהביאו לקיום הציווי "וערך עליה הכוהן עצים בבוקר".

"ודישון מזבח הפנימי" – כוהן ניקה את האפר מהמזבח הפנימי לקראת הקטורת. באותה שעה שחטו את קרבן התמיד; "והטבת חמש נרות קודמת לדם התמיד... להטבת שתי נרות" – כוהן היטיב את המנורה בשני שלבים, תחילה חמישה נרות, ואז שחיטת התמיד וזריקת דמו, ואחר-כך שני נרות. כי נאמר בתורה פעמיים "בבוקר" – "בבוקר-בבוקר בהיטיבו את הנרות". בפעם הראשונה היטיבו מקסימום נרות, כך שלפעם השנייה יישארו 'נרות', מיעוט רבים שניים. לפי הרמב"ם, דם התמיד קדם להטבת חמשת הנרות, והקטורת קדמה להטבת שני נרות.

"וקטורת" – הניחו את הגחלים ועליהן פיזרו את הקטורת; "ואיברים" – שישה כוהנים העלו את איברי התמיד למזבח; "ומנחה" – הביאו מנחת סולת; "וחביתין" – הכוהן הגדול הקריב שש חלות בבוקר ושש בין הערביים; "ונסכין" – שפכו יין על קרן המזבח, ואז פתחו הלוויים בשיר; "ומוספין" – בימים מיוחדים הקריבו את מוספי היום; "ובזיכין" – בשבת החליפו את לחם הפנים, והקטירו על המזבח החיצון את שני בזיכי (כפות) הלבונה שהיו על שולחן לחם הפנים.

  מעשה שהיה

השופטים התחלפו

בכל מאודו רצה השופט לסיים את המשפט שזה עתה התחיל, אך בקשותיו לא התקבלו. באין ברירה נטש את האולם ופינה את מקומו לטובת שופט חדש

"ראה, ראה אותו", הצביע הד"ר נֶמֶס ביד רוטטת לעבר אדם שהתהלך בזחיחות במסדרונות בית המשפט. "זה עורך הדין שהחליט להתנכל לי ולמרר את חיי. בגללו אאבד את שמי הטוב, ומשפחתי תידרדר למחסור".

כמה חודשים קודם לכן בא הד"ר נמס, עורך דין ומלומד משפטי, לביקור אצל ידידו, חסיד בעלז, ר' ישראל-משה מנדל, מן העיירה טגלאש שבהונגריה. פניו הקודרות הסגירו כי הוא שרוי במועקה גדולה. "קרה משהו? אני רואה דאגה על פניך", תהה הידיד.

הד"ר נמס נאנח בכבדות. "עורך דין לא-יהודי נטפל אליי. מתוך קנאה בי בדה שקרים וכזבים והגיש נגדי תלונה חמורה בבית המשפט. נוסף על החשש מעונש כבד, אני עלול להיזרק מלשכת עורכי הדין ומקור פרנסתי יאבד".

ר' ישראל-משה האזין רוב קשב. "ומה אתה מתכוון לעשות?", שאל את ידידו.

"אילו היה המשפט נערך במחוז אחר, יש סיכוי שאצא מזה", השיב האיש, "אך בבית המשפט אצלנו הסיכויים שאצא זכאי קלושים ביותר. אני מנסה לשנות את מקומו של המשפט".

"אין לך מה לדאוג", עודד ר' ישראל-משה את ידידו. "יש רבי בבעלז, ובכוחו לעזור לך. אסע בשליחותך אליו ואזכירך לטובה ולברכה, והכול יבוא על מקומו בשלום". דבריו נאמרו באמונה שלמה, והד"ר נמס הסכים ואמר שבכל מקרה לא יפסיד מכך.

ר' ישראל-משה יצא לבעלז והתייצב לפני רבו, רבי אהרון. הוא גולל את צרת חברו וביקש שהרבי יתפלל בעדו. "מי ביקש ממך להיות שדכן ולהעביר לפניי את צרותיהם של ישראל?!", הגיב הרבי.

:

רבי אהרון מבעלז וציונו. קידוש שם שמיים (תמונה
m-b-z ויקיפדיה)

ר' ישראל-משה נבהל מעט. "חשבתי שאם הרבי יפעל בעבורו ישועה, יועיל הדבר לחזקו בענייני תורה ויהדות. כשהוא ובני ביתו יראו את כוחם של הצדיקים, יהיה מזה קידוש השם גדול", הסביר.

"מה בדעתו לעשות?", שאל הרבי. ר' ישראל-משה השיב שידידו מנסה לפעול שהמשפט יתקיים במחוז אחר, לפני שופטים אחרים, בתקווה לקבל פסק דין מקל יותר.

"אינני מסכים", פסק הרבי. "המשפט צריך להתקיים בדברצן דווקא, ואני מברכו שיצליח במשפט".

זה היה ביום שישי, ערב שבת חנוכה. ישראל-משה צעד עם ידידו לתוך אולם בית המשפט, בהמתנה לתחילת הדיון. כשראה הד"ר נמס את עורך הדין שיזם את התלונה, נתקף חרדה, אך ידידו הרגיעו והבטיח שיראה בקרוב את ישועת ה'.

המשפט נפתח בהקראת כתב האישום מפי השופט. כעבור כמה דקות נכנס לאולם נציג מטעם משרד המשפטים. הוא הודיע לשופט שעליו לסור מייד לאחד המשרדים בבניין, כדי לאשר את חופשתו שכבר נקבעה יומיים קודם לכן, אך ההודעה על כך לא נמסרה אליו בטעות. "עליך לגשת כעת למשרד, לחתום על המסמך ולצאת לחופשה", נאמר לו.

השופט, שלא הצטיין באהבת ישראל גדולה, ביקש מהנציג לבטל את החופשה. בכל מאודו רצה לסיים את המשפט שזה עתה התחיל, אך בקשותיו לא התקבלו. באין ברירה נטש השופט את האולם ופינה את מקומו לטובת שופט חדש.

השופט המחליף החל לסקור את המסמכים שלפניו. הוא הבחין מייד בשקרים שתפרו את התיק. בתוך דקות מספר הוציא פסק דין שמזכה לחלוטין את היהודי מכל אשמה.

הד"ר נמס היה נרגש ומאושר. הוא נדהם מהתממשות ברכתו של הצדיק מבעלז ואמר לידידו: "אם אכן גדול כוחו של הרבי, שבזכות רוח קודשו וברכתו ניצלתי מהמשפט, מוכרח אני לנסוע אליו ולהכירו".

בלב הומה נסע הד"ר נמס לבעלז, והודה בהתרגשות לרבי על החסד שעשה עימו. "כיצד אוכל לגמול לרבי ולהחזיר מידה כנגד מידה?", שאל.

"אם רצונך להחזיר לי טובה, גש אל ר' ישראל-משה וכל אשר יאמר לך תעשה, בלי לשנות כהוא-זה".

ר' ישראל-משה הבין היטב מה עליו לעשות. "ראשית, קבל עליך שאתה ומשפחתך תשמרו את השבת וכמו-כן תקפידו על אכילת מזון כשר. עליכם לקנות כלים חדשים ולהכשיר את המטבח. נוסף על כך השתדלו לעשות טובות ליהודים ככל שתוכלו". ר' ישראל-משה רצה שגם בניו של הד"ר, שהוסמכו לעורכי דין, יעזרו לאחיהם.

עורך הדין ובניו החלו לשמור תורה ומצוות. הסיפור התפרסם בכל הסביבה, וגרם קידוש שם שמיים גדול.

(על-פי 'אדמו"רי בעלז', 'אור הצפון')

  רציתי לשאול

עם הרב שניאור-זלמן ירוסלבסקי

רב קהילת חב"ד אלעד

כשהתורה מורה לנו לציית לרבנים "כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ", האין זה נותן להם כוח בלתי-מוגבל?

אכן, התורה מצווה אותנו לציית להוראות בית הדין, והמשנה (אבות א,ו; א,טו) מורה לכל יהודי "עשה לך רב" – לבחור לו רב שינחה אותו באורחות חייו. ככלל, צריך לציית להוראות הרב, גם אם הדברים אינם מובנים לאדם מן השורה.

ואולם ככל דבר בתורה, גם לעניין זה נקבעו גדרים וסייגים. אדם הוא בשר ודם, והוא עלול לטעות, ובמקרים קיצוניים – אף להטעות, מתוך מניעים כאלה ואחרים. לכן התורה מגדירה בבירור מתי חל הציווי לציית לרב.

קודם כול יש לדעת שבניגוד לדתות אחרות, להבדיל – רב, יהיה גדול ככל שיהיה, אינו יכול לבטל הלכה פסוקה. כלל הלכתי קובע ש"טועה בדבר משנה – חוזר"; היינו שאין כאן הוראה כלל והיא בטלה ומבוטלת. הפוסקים החילו כלל זה גם על פסקי השולחן ערוך, ועל כל הלכה שנתקבלה בתפוצות ישראל.

אם כן, על מה נאמר "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" – "אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל לא תסור ממצוותם"? – גם עניין זה הוגדר בבירור. חלילה מלפרש שהרב יכול להתיר איסורי תורה או איסורים דרבנן, ושיש לציית לו בכל עניין.

הרמב"ם (בתחילת הלכות ממרים) מבהיר שציווי זה נאמר על שלושה עניינים: א) דברים שהחכמים למדו מפי השמועה, ב) דברים שלמדו באחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן, ג) "הגזירות והתקנות והמנהגות". כאשר רבנים פוסקים הלכה בתוך התחומים האלה – "מצוות עשה לשמוע להן, והעובר על כל אחת מהן, עובר בלא תעשה" (וראו גם ספר החינוך מצוות תצה-תצו).

  פינת ההלכה ומנהג

משפט כהלכה

שאלה: באילו תנאים רשאי יהודי לתבוע יהודי שני בבית משפט?

תשובה: במקרה של סכסוך בין יהודים יש לנסות תחילה להתפשר. אם הדבר לא צלח – יש להציע בוררות מוסכמת. אם גם זה לא צלח – אפשר לתבוע את הצד השני לדין תורה בבית-דין רבני.

פנייה עצמאית בתביעה אזרחית אל בית המשפט היא איסור חמור על-פי ההלכה – גם אם שני הצדדים מסכימים לה, ואף אם חוקי המדינה זהים במקרה זה לדיני התורה. בארץ, מכיוון שהשופטים יהודים, המכשלה בזה גדולה שבעתיים, שהרי גם השופט אסור לו לדון לפי חוקים שאינם חוקי התורה, והשפיטה לפיהם היא עלבון לתורה והרמת יד כנגדה.

רק אם האדם תבע את חברו לדין תורה והלה סירב, נותן לו בית הדין רשות לפנות ל'ערכאות'. לשם כך יש להזמין את הנתבע לדין תורה במכתב רשום, שבו נמסרת לו מהות התביעה וסיבתה וניתנת לו אפשרות לענות עליה (אפילו בטלפון). אם עבר זמן סביר והנתבע לא השיב על התביעה ולא התייצב לדיון, מתיר בית הדין לתובע לפנות לבית משפט.

מי שזכה בממון מכוח פסיקת בית משפט, יברר אצל דיין מומחה בכמה היה זוכה בדין תורה (ובכלל זה בשאלת ההוצאות של הצדדים), ועליו להחזיר לחברו את כל השאר. יש לזכור כי ממון המגיע לידי האדם שלא כדין אין בו ברכה, והוא עלול ללכת לאיבוד או להוצאות רופאים וכיוצא בזה.

תביעה כנגד מוסד רשמי, שעל-פי החוק אינו רשאי לפנות לבוררות כלשהי, כגון מדינת ישראל, צה"ל, משטרת ישראל, עיריות, מועצות מקומיות, חברות הביטוח, קופות החולים – אפשר להגיש בלי היתר של בית דין רבני.

מקורות: חו"מ: טושו"ע סי' ג. סי' כו וב"י שם. ש"ך סי' עג ס"ק לו.לט. רמ"א סו"ס שסט. חזו"א סנהדרין סי' טו סק"ד. שו"ת יחוה דעת ח"ד סי' סח. 'דרכי הוראה' להרב אשר וייס שליט"א.

  חיים יהודיים

איש החינוך מונה לשופט באוסטרליה

לפני שנתיים מונה במפתיע רב חסידי ואיש חינוך לשופט בבית המשפט העליון של אוסטרליה. אולי יאמצו אצלנו את שיטת המינוי באוסטרליה?

תעודת זהות. הרב מרדכי-נתן סלומון (מרכוס), איש חינוך ועורך דין בולט מהעיר פֶּרְת', בירת אוסטרליה. נולד בעיר ניו‑קאסל, וקיבל חינוך יהודי מגיל רך בבית הספר היהודי המקומי. בצעירותו למד במוסדות החינוך של חב"ד באוסטרליה ובניו-יורק. לימים למד משפטים, במקביל לעיסוקיו בחינוך יהודי. לפני כשלוש שנים מונה לשופט.


"אין סתירה בין היותי יהודי ירא־שמיים לעבודתי". סלומון

Donnay Zulberg Photography - Perth, Australia, chabad.org

שורשים. הראשון מבני משפחתי הגיע לאוסטרליה לפני כמאתיים שנה. הוא שוּלח לשם בתוך קבוצה של גולים מלונדון, שבהם היו יהודים. לפני יותר ממאה שנה המשפחה התיישבה בעיר סידני ובהמשך עברה לניו-קאסל.

שליחות. אבא ע"ה עשה ככל יכולתו לקיום וביסוס הקהילה היהודית. הוא היה נשיא הקהילה, איש החברה קדישא, ולמעשה מילא כל תפקיד יהודי שידע איך עושים אותו. לפרנסתו עסק ברפואת שיניים.

חינוך. כשהייתי בן שבע החליטו הוריי שלמען חינוכנו היהודי עליהם לעבור לעיר שיש בה מוסדות לימוד מתאימים. הבחירה נפלה על עיר הבירה פרת'. הוריי היו מוּדעים מאוד לזהותם היהודית. אימא, ד"ר לפסיכולוגיה, מצאה גם עניין רב בספר התניא.

השפעה. הרב יצחק-דוד גרונר ע"ה, שליח הרבי מליובאוויטש במלבורן, היה מבקר מעת לעת גם בפרת' ומלקט נשמות יהודיות. הוא פגש גם את הוריי, וזה ביקור שאני זוכר היטב. אחי הגדול היה אז כבן חמש-עשרה ואני הייתי כבן שלוש-עשרה. כשראה הרב גרונר שאכפת להוריי החינוך היהודי שלנו, הציע להם לשלוח אותנו ללמוד במוסדות חב"ד במלבורן. דבריו החמים השפיעו מאוד על הוריי, וכך נכנסנו לישיבת חב"ד.

חסידות. שנתיים למדתי בישיבה במלבורן, ואלה היו ימים נפלאים. נכנסתי לעולם התורה והחסידות. זכיתי גם להתארח מדי שבת אצל הרב גרונר, ואישיותו, דבריו והאווירה החסידית בביתו, עשו עליי רושם גדול מאוד. כעבור שנתיים נסעתי לארץ ולמדתי בישיבה בכפר חב"ד, ולאחר מכן נסעתי ללמוד בחצר הרבי בניו-יורק.

גאווה יהודית. שבתי לאוסטרליה, זכיתי להקים את ביתי, ומאז התחלק יומי בין חינוך למשפטים. במרוצת השנים מוניתי לתובע הכללי של מדינת אוסטרליה המערבית. לאורך כל הדרך ידעו הכול שאני שומר שבת ואוכל מזון כשר בלבד.

הדרכה לחיים. אהבתי מאוד את העבודה החינוכית, ובשלב מסוים חשבתי לזנוח לגמרי את תחום המשפטים. כתבתי על כך לרבי, והמענה היה שעליי להמשיך בעבודתי כעורך דין, ואת הזמן הפנוי להקדיש לחינוך, והרבי נתן לי את ברכתו הקדושה להצלחה בשני התחומים.

ראייה למרחוק. בהודעה הרשמית של שר המשפטים על מינויי הייתה הכותרת – "עורך דין ומחנך ותיק התמנה לשופט לבית המשפט העליון'. כותרת זו מבטאת את החזון והראייה למרחוק של הרבי, ואת התגשמות ברכתו שאראה הצלחה בשני התחומים.

המינוי. כאן השופטים מתמנים בהתייעצות ובהסכמה בין אישי הממשל ומערכת המשפט, ובדרך כלל הבחירה אינה קשורה בזיקה הפוליטית של המועמדים, אלא על-פי אישיותם וכישוריהם.

משפט יהודי. כללים רבים במשפט, שהיום נהפכו לדגל ולסיסמה של מערכות המשפט המודרניות – הם בעצם תפיסות-יסוד בכללי המשפט היהודי, כפי שנקבעו בתורתנו הקדושה.


תפיסות־יסוד בכללי המשפט היהודי, כפי שנקבעו בתורתנו הקדושה

אמונה. אין שום סתירה בין היותי יהודי ירא-שמיים לעבודתי. עם זה, יש מקרים מסוימים, מעטים ונדירים, שבהם קיימת, או יכולה להיווצר, התנגשות בין דעת התורה לחוקי המדינה. כזאת היא, למשל, הסוגיה המכונה 'המתת חסד', שעל-פי ההלכה היא מופרכת לחלוטין, ואילו בחוקי המדינה יש מקרים שבית המשפט עשוי להתיר לעשות זאת. במקרים הנדירים האלה הפתרון הוא לפסול את עצמי מלכתחילה להשתתף בהרכב שדן בסוגיה רגישה זו.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)