פרשתנו נפתחת בציווי "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (דברים טז, יח). בהמשך נאמר: "וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ". על-פי פנימיות התורה, ה'עיר' שבשעריה יש להציב שופטים ושוטרים היא האדם, כפי שנאמר (קהלת ט,יג): "עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט; וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אֹתָהּ וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדֹלִים". על כך נאמר במדרש (קהלת רבה ט): "עיר קטנה – זה הגוף, ואנשים בה מעט – אלו איבריו, ובא אליה מלך גדול – זה יצר הרע".
על האדם להציב 'שופטים' ו'שוטרים' בכל ה'שערים' של גופו, כדי לבער את הרע מקרבו, הלוא הוא יצר הרע. ה'שופט' הוא יצר הטוב, ויש "להרגיז יצר טוב על יצר הרע" (ברכות ה,א). ה'שוטר' הוא תזכורת לעונש שיגרור החטא, כדברי חז"ל (שם): "יזכור לו יום המיתה".
שופטים תחילה
מבחינה תועלתית, הזכרת יום המוות יעילה תמיד, ואילו הגברת יצר הטוב על יצר הרע אינה מבטיחה הצלחה בכל עת. ובכל-זאת יש להתחיל ב'שופטים', ורק אם הדבר אינו מועיל, לעבור ל'שוטרים'.
ה'שערים' בנפש האדם שאליהם מכוּונת עבודת השופטים והשוטרים הם – ראייה, שמיעה, ריח ודיבור. הראייה והשמיעה הן הכלים שבאמצעותם האדם יכול לקלוט מידע וללמוד על הקב"ה. עבודת ה'ריח' היא להימנע מהרהורי עבירה, והדיבור זו עבודת התפילה.
לא רוצה לשמוע
אף שאופן הפעולה של ה'שופטים' שונה מזה של ה'שוטרים', המטרה זהה: לשמור על ה'שערים' של האדם שלא יחדור אליהם רע. עליו לעצום עיניו מלראות ברע, כמוסבר בספרי מוסר, שכאשר אדם רואה רע, אף אם נראה לו שאינו מושפע מזה, בפועל הרע נחקק בנפשו. עליו לגדור את עצמו משמיעת דברים רעים, כמו לשון הרע.
בגמרא (ערכין טו,ב) נאמר שלשון הרע הורג שלושה – המספרו, המקבלו, והאדם שעליו דיברו. מי שמצליח להימנע משמיעת לשון הרע על חברו, בעצם מציל שלושה. על כן הוא זוכה ב'מידה כנגד מידה' לקיום הפסוק "וְלֹא אָבָה ה' אֱלוֹקֶיךָ לִשְׁמֹעַ... כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱלוֹקֶיךָ" (דברים כג,ו). היינו, שאם מקטרגים עליו בבית דין של מעלה – הדברים אינם נשמעים שם.
שליטה ב'עיר'
לזה מצטרפת הזהירות מהרהורי עבירה, כפי שאמרו חז"ל (יומא כט,א): "הרהורי עבירה קשים מעבירה, וסימנך - ריח". מפרשים זאת, שריח המאכל מגרה יותר מהמאכל עצמו. יש להישמר גם מדיבור רע, כדברי חז"ל: "לא מצאתי לגוף טוב משתיקה" (אבות א,יז).
כך משיג האדם שליטה ב'עיר', ומבער את הרע מקרבו וממילא מכלל ישראל. ועל־ידי זה זוכים להתממשות ההבטחה "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה" (ישעיהו א,כו), במהרה בימינו ממש.
(תורת מנחם, כרך נז, עמ' 304) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
