מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1966 - כל המדורים ברצף
	אין לנו ברירה אחרת
	יש חדש
	שופטים ושוטרים: המאבק הפנימי
	מינוי מלך
	זהירות בדם נקיים
	תוקף לאמונה
	סדר המערכה
	השופטים התחלפו
	רציתי לשאול
	משפט כהלכה
	איש החינוך מונה לשופט באוסטרליה

בכל מאודו רצה השופט לסיים את המשפט שזה עתה התחיל, אך בקשותיו לא התקבלו. באין ברירה נטש את האולם ופינה את מקומו לטובת שופט חדש

"ראה, ראה אותו", הצביע הד"ר נֶמֶס ביד רוטטת לעבר אדם שהתהלך בזחיחות במסדרונות בית המשפט. "זה עורך הדין שהחליט להתנכל לי ולמרר את חיי. בגללו אאבד את שמי הטוב, ומשפחתי תידרדר למחסור".

כמה חודשים קודם לכן בא הד"ר נמס, עורך דין ומלומד משפטי, לביקור אצל ידידו, חסיד בעלז, ר' ישראל-משה מנדל, מן העיירה טגלאש שבהונגריה. פניו הקודרות הסגירו כי הוא שרוי במועקה גדולה. "קרה משהו? אני רואה דאגה על פניך", תהה הידיד.

הד"ר נמס נאנח בכבדות. "עורך דין לא-יהודי נטפל אליי. מתוך קנאה בי בדה שקרים וכזבים והגיש נגדי תלונה חמורה בבית המשפט. נוסף על החשש מעונש כבד, אני עלול להיזרק מלשכת עורכי הדין ומקור פרנסתי יאבד".

ר' ישראל-משה האזין רוב קשב. "ומה אתה מתכוון לעשות?", שאל את ידידו.

"אילו היה המשפט נערך במחוז אחר, יש סיכוי שאצא מזה", השיב האיש, "אך בבית המשפט אצלנו הסיכויים שאצא זכאי קלושים ביותר. אני מנסה לשנות את מקומו של המשפט".

"אין לך מה לדאוג", עודד ר' ישראל-משה את ידידו. "יש רבי בבעלז, ובכוחו לעזור לך. אסע בשליחותך אליו ואזכירך לטובה ולברכה, והכול יבוא על מקומו בשלום". דבריו נאמרו באמונה שלמה, והד"ר נמס הסכים ואמר שבכל מקרה לא יפסיד מכך.

ר' ישראל-משה יצא לבעלז והתייצב לפני רבו, רבי אהרון. הוא גולל את צרת חברו וביקש שהרבי יתפלל בעדו. "מי ביקש ממך להיות שדכן ולהעביר לפניי את צרותיהם של ישראל?!", הגיב הרבי.

רבי אהרון מבעלז וציונו. קידוש שם שמיים (תמונה m-b-z ויקיפדיה)

ר' ישראל-משה נבהל מעט. "חשבתי שאם הרבי יפעל בעבורו ישועה, יועיל הדבר לחזקו בענייני תורה ויהדות. כשהוא ובני ביתו יראו את כוחם של הצדיקים, יהיה מזה קידוש השם גדול", הסביר.

"מה בדעתו לעשות?", שאל הרבי. ר' ישראל-משה השיב שידידו מנסה לפעול שהמשפט יתקיים במחוז אחר, לפני שופטים אחרים, בתקווה לקבל פסק דין מקל יותר.

"אינני מסכים", פסק הרבי. "המשפט צריך להתקיים בדברצן דווקא, ואני מברכו שיצליח במשפט".

זה היה ביום שישי, ערב שבת חנוכה. ישראל-משה צעד עם ידידו לתוך אולם בית המשפט, בהמתנה לתחילת הדיון. כשראה הד"ר נמס את עורך הדין שיזם את התלונה, נתקף חרדה, אך ידידו הרגיעו והבטיח שיראה בקרוב את ישועת ה'.

המשפט נפתח בהקראת כתב האישום מפי השופט. כעבור כמה דקות נכנס לאולם נציג מטעם משרד המשפטים. הוא הודיע לשופט שעליו לסור מייד לאחד המשרדים בבניין, כדי לאשר את חופשתו שכבר נקבעה יומיים קודם לכן, אך ההודעה על כך לא נמסרה אליו בטעות. "עליך לגשת כעת למשרד, לחתום על המסמך ולצאת לחופשה", נאמר לו.

השופט, שלא הצטיין באהבת ישראל גדולה, ביקש מהנציג לבטל את החופשה. בכל מאודו רצה לסיים את המשפט שזה עתה התחיל, אך בקשותיו לא התקבלו. באין ברירה נטש השופט את האולם ופינה את מקומו לטובת שופט חדש.

השופט המחליף החל לסקור את המסמכים שלפניו. הוא הבחין מייד בשקרים שתפרו את התיק. בתוך דקות מספר הוציא פסק דין שמזכה לחלוטין את היהודי מכל אשמה.

הד"ר נמס היה נרגש ומאושר. הוא נדהם מהתממשות ברכתו של הצדיק מבעלז ואמר לידידו: "אם אכן גדול כוחו של הרבי, שבזכות רוח קודשו וברכתו ניצלתי מהמשפט, מוכרח אני לנסוע אליו ולהכירו".

בלב הומה נסע הד"ר נמס לבעלז, והודה בהתרגשות לרבי על החסד שעשה עימו. "כיצד אוכל לגמול לרבי ולהחזיר מידה כנגד מידה?", שאל.

"אם רצונך להחזיר לי טובה, גש אל ר' ישראל-משה וכל אשר יאמר לך תעשה, בלי לשנות כהוא-זה".

ר' ישראל-משה הבין היטב מה עליו לעשות. "ראשית, קבל עליך שאתה ומשפחתך תשמרו את השבת וכמו-כן תקפידו על אכילת מזון כשר. עליכם לקנות כלים חדשים ולהכשיר את המטבח. נוסף על כך השתדלו לעשות טובות ליהודים ככל שתוכלו". ר' ישראל-משה רצה שגם בניו של הד"ר, שהוסמכו לעורכי דין, יעזרו לאחיהם.

עורך הדין ובניו החלו לשמור תורה ומצוות. הסיפור התפרסם בכל הסביבה, וגרם קידוש שם שמיים גדול.

(על-פי 'אדמו"רי בעלז', 'אור הצפון')