שאלה: כיצד נוהגים בסעודה המפסקת שלפני צום תשעה באב?
תשובה: שלא כתעניות אחרות, שמתחילות בעלות השחר, תענית תשעה באב מתחילה בשקיעת השמש של ח' באב, בדומה ליום הכיפורים.
ב'סעודה המפסקת' אסרו חז"ל לאכול שני תבשילים, וזאת כשאוכלים אותה אחרי חצות היום, וכשאין כוונה לאכול אחריה סעודת קבע. ירקות ופירות חיים מותר לאכול בלי הגבלה, ואפילו כמה מינים. וכמו-כן אפשר לאכול בסעודה כמה סוגים של מוצרי חלב שאינם מבושלים.
בסעודה זו נהוג לשבת על הקרקע (ולהניח הפסק כלשהו, כמו בד או נייר וכדומה) או על כיסא נמוך. אין צורך לחלוץ נעליים קודם הסעודה, מכיוון שהאבלות אינה נוהגת מבעוד יום. לכן אחרי הסעודה מותר לשבת על כיסא רגיל, כל עוד לא נכנס הצום.
בסעודה זו לא יֵשבו שלושה אנשים יחד לאכול, ואם אכלו – לא יזַמנו.
מנהג קהילות האשכנזים לאכול סעודה עיקרית בשעה מוקדמת יותר, ואחרי תפילת מנחה אוכלים את הסעודה המפסקת, שבה תבשיל אחד בלבד, כאמור.
יש מחמירים לטבל בסוף הסעודה חתיכת לחם במעט אפר ולאוכלו, ויש אוכלים ביצה קרה וקשה באפר, על שם הפסוק (איכה ג,טז): "וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי, הִכְפִּישַׁנִי בָּאֵפֶר" (ואם כבר אכלו בסעודה תבשיל, יש מתירים לאכול את הביצה אחרי ברכת המזון).
גם אחרי הסעודה המפסקת עדיין מותר לאכול ולשתות עד השקיעה, אלא אם כן האדם קיבל עליו בדיבור מפורש להתחיל לצום.
מקורות: תענית ל,א. טושו"ע או"ח סי' תקנב-תקנג, נו"כ, משנ"ב ופסקי תשובות. נטעי גבריאל פנ"ב-נ"ג, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
