מגילה זמנית
כל המגילות נכתבות על קלף, חוץ ממגילת איכה, הנקראת מן הספר. וזה מפני שאנו מקווים בכל יום להיגאל ולהפוך את יום החורבן ליום שמחה, ואילו כתבו את מגילת איכה על קלף, היה נראה הדבר כאילו אנו מתכוננים חלילה להשתמש בה שנים רבות.
(לבוש)
הדמעות עדיין זולגות
"בכֹו תבכה בלילה ודמעתה על לֶחֱיָהּ" (איכה א,א). הדמעות שהזילו המרגלים במדבר, כשלא חפצו להיכנס לארץ ישראל, אותן הדמעות עצמן עדיין זולגות עכשיו על לחייה: עד היום אין חזקים בה כראוי הרצון והאהבה לארצנו הקדושה.
(רבי יעקב מליסא)
גלות האומות
"גלתה יהודה מעוני" (איכה א,ג). אומות העולם אינן גולים? אלא אף-על-פי שגולים, אין גלותם גלות. אומות העולם, שאוכלים מפיתם ושותים מיינם, אין גלותם גלות, אבל ישראל, שאין אוכלים מפיתם ואין שותים מיינם – גלותם גלות.
(מדרש רבה)
לא מוצאת מנוח
"היא ישבה בגויים, לא מצאה מנוח" (איכה א,ג). "הא אם מצאה מנוח, לא הייתה חוזרת" (מדרש רבה). כלומר, אילו כנסת ישראל הייתה מוצאת מנוחה בין הגויים, לא הייתה שואפת לשוב לארץ ישראל.
(מאוצרנו הישן)
האויבים התאחדו
"היו צריה לראש" (איכה א,ה). מפני מה ניצחו אותנו אויבינו? מפני ש"היו צריה לראש" – כולם התאחדו כנגדנו, בהנהגת ראש אחד ומנהיג אחד, שהכול נשמעים לו. אבל אנחנו, בעוונותינו הרבים, נחלקנו בעת החורבן לכיתות שונות, בהנהגת 'ראשים' שונים, שנלחמו זה בזה. זו הייתה הסיבה הראשית לאסוננו הגדול.
(רבי חיים-יוסף-דוד אזולאי)
הולכים אל הרודף
"וילכו בלא כוח לפני רודף" (איכה א,ו). אסוננו הגדול ביותר הוא שאנו הולכים בעצמנו אל הרודף; שאנו מכניסים בעצמנו את ראשנו לתוך לועו של הזאב. ברצוננו הטוב אנו נגררים אחריו, או גם רצים לפניו, משתדלים ללכת בדרכיו ולאמץ את מידותיו ואת אורחות חייו.
(המגיד מדובנה)
עונש זמני
"חטא חטאה ירושלים, על כן לנידה היתה" (איכה א,ח). העונש שהוטל על ירושלים בשל חטאה אינו איסור 'עריות', שהוא איסור עולם, אלא כאיסורה של נידה, שאינו אלא איסור זמני.
(רבי יוסף-שאול נתנזון)
מצוקת הפרנסה
"כל עמה נאנחים, מבקשים לחם" (איכה א,יא). כל העם נאנח ומשתוקק ללחם, ומפני שאלת הלחם הזאת, מפני שהכול טרודים במצוקה הכלכלית, נדמה כאילו הסיחו את הדעת וחדלו מלהתעניין באסון הכללי ובצרת העם הגדולה.
(תפארת עוזיאל) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
