מדורים נוספים
	שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2048
	הניסים מובילים אל הגאולה
	יש חדש
	לחפש את הנס בכל יום
	חג הפסח
	סדר למעלה מן המשוער
	תאיר כאור יום חשכת לילה
	מפיצים באהבה
	מצות במחנה עבודה בסיביר
	רציתי לשאול
	מציאת חמץ בפסח
	בכל דור ודור, מסע בין הגדות

בין האזעקות בצפון, בימים שלפני חג הפסח, אספן ההגדות החיפאי מדבר על האוסף ההיסטורי שנהפך אצלו לדבר האקטואלי ביותר. מהגדות גירוש ספרד והשואה ועד הגדות בנות ימינו

תעודת זהות. משה גן-צבי, תושב חיפה, חוקר הגדות ואספן שלהן זה שנים רבות. ברשותו אוסף נדיר של הגדות מכל התקופות – מכתבי יד עתיקים, הדפסות ראשונות, הגדות משפחתיות מצוירות ועד הגדות בנות ימינו.

משה והאוסף

סדר. ליל הסדר נועד לקיים את דברי חז"ל: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". הזיכרון ההיסטורי צריך להפוך להזדהות אישית. כל זה דורש חקירה, שאלות ותשובות, והטמעת הערך של 'והִגדת לבנך', להעביר את המסר לדור הבא בדרך חיה ומרגשת. כאן מקומה של ההגדה וחשיבותה הגדולה.

כתבי יד. ההגדות לפסח, לדורותיהן, משקפות בכל תקופה מחדש את המשמעות האקטואלית של "לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". כתבי יד והגדות משפחתיות, שצוירו בימים ההם בידי אמנים, בעבור משפחות עשירות, הציגו מראה של התקופה – לעיתים תמונה ריאלית ולעיתים דמיונית, כדי להמחיש את הסיפור בדרך המובנת ביותר לאותו דור.

הדפוס. מהפכת הדפוס שינתה הכול. היא הרחיבה את ההגדות לכלל הציבור, הביאה פירושים נרחבים, תיאורים של מנהגי עדות וקהילות חסידיות ברחבי העולם, ותרגומים לשפות המקום. אם קודם לכן רק משפחות בעלות אמצעים יכלו להרשות לעצמן הגדה מיוחדת, הרי שהדפוס הפך את ההגדה לנגישה לכול. ברשותנו תדפיס של אחת ההגדות המודפסות הראשונות בעולם: גואדלחארה, ספרד, שנת רמ"ב (1482) – הגדה פשוטה מאוד, על פני שבעה עמודים בלבד, אבל המהפכנות שלה בכך שהודפסה והגיעה לקהל רחב.

מעברים. כל הגדה משקפת את זמנה. הגדה מתקופת השואה נראית רגילה מבחוץ, אך נושאת חותמת צנזורה נאצית עם צלב קרס. הגדה מארה"ב משנת 1942 (למניינם) מלאה פריחה ומשדרת תקווה, עם ציורי עבדים הבונים גורדי שחקים. שנתיים אחר-כך, 1944 – אותה ארץ, אבל ההגדה בשחור-לבן, מלאה אבל וצער. קלגסים גרמנים מחליפים את חיי הנוחות. ההבדל בין שתי ההגדות תהומי ומשקף את השינוי שחל בעולם היהודי באותן שנים.

הגדת 'אגודת אזוב'. נדפסה בסאטמר, 1942 . חותמת נאצית בשער

אנוסים. הגדה מ-1695 מופיעה בתוך סידור 'מאה ברכות' שנדפס באמסטרדם לקהילת אנוסי ספרד. אחרי שנים של רדיפות האינקוויזיציה וההכרח להסתיר קיום מצוות, הם באים לאמסטרדם ומחדשים את חיי התורה. הרב שלהם מוציא סידור מיוחד, עם דגשים לקהילה, ובו ההגדה – זיכרון לנעקדים על קידוש השם. מי שהחזיקו סידורים אלה ידעו שבני משפחותיהם נטבחו על קידוש השם, וההגדה נהפכה ל'יזכור' אישי וכואב.

הגדת דרמשטט

גוש קטיף. הגדה כואבת היא זו שהודפסה לקראת ליל הסדר האחרון בגוש קטיף, כמה חודשים לפני הגירוש. היא מתארת את החיים התוססים בחבל, את העשייה החקלאית, ומקרינה תקווה ואמונה שהתכנית לא תתממש. ההגדה חד-פעמית, ולכן נדירה מאוד, ומשקפת רגע היסטורי.

חיבור. האוסף איננו מוזיאוני בלבד. בכל ליל סדר הילדים והנכדים מעיינים בהגדות, שואלים, מתעניינים ונהנים. אני אישית קורא בהגדה שקיבלתי מהוריי בשנה הראשונה לנישואיי. זו הגדה שמלווה אותי כל השנים, עם כתמי יין וקמטים שיוצרים חיבור אישי עמוק. היא מזכירה לי בכל פעם מחדש את רצף הדורות.

הגדת 'ראשי הציפורים'

השתא. גם השנה, אולי בין האזעקות, נעביר לילדינו ולנכדינו את המסר: בליל הסדר איננו מספרים סיפור היסטורי בלבד, אלא אנו הופכים את יציאת מצרים לחלק מחיינו; חיים, רלוונטיים ומלאי משמעות כאן ועכשיו. אנחנו החוליה שמחברת את שלשלת הדורות, מה שאמרו אבותינו, מה שאנו אומרים עכשיו, ומה שיאמרו צאצאינו.