שתי מצוות
״והיה לכם למשמרת״ (שמות יב,ו). רבי מתיא בן-חרש אומר: 'הרי הוא אומר ואעבור עלייך ואראך והנה עיתך עת דודים'. הגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו, ולא היו בידם מצוות להתעסק בהם, כדי שייגאלו, שנאמר "ואת עֵרום ועריה", ונתן להם שתי מצוות, דם פסח ודם מילה.
(רש״י)
לקרב יהודי ב'רומי'
הקשר לבעל המאמר, רבי מתיא בן-חרש: ישיבתו של רבי מתיא הייתה ברומי, כמאמר רז״ל ״אחר ר׳ מתיא לרומי״. ולכאורה, למה קבע ישיבתו ברומי ולא בארץ ישראל? אלא שגאולת ישראל תלויה בכך שיהודי אשר הוא במצב של 'רומי' – 'עֵרום ועריה', יש להשפיע עליו עד שיהיה 'יושב בישיבה'.
(הרבי מליובאוויטש)
עולם הפוך
״ואף אתה הקהה את שיניו״ (מן ההגדה). על-פי הסדר הראוי צריך הצדיק לקיים ברשע את הציווי ״ואף אתה הקהה את שיניו״, ואילו במציאות, בחיים הממשיים, לצערנו זה הפוך.
(ילקוט יהודה)
בלי תורה אי-אפשר
״אילו נתן לנו את התורה ולא הכניסנו לארץ ישראל, דיינו״ (מן ההגדה). ואולם לא נאמר ״אילו הכניסנו לארץ ישראל ולא נתן לנו את התורה״. ארץ ישראל בלי תורה אינה מספקת ואינה 'דיינו'.
(ספר הדרוש)
אין זכר ל'רכוש גדול'
״פסח, מצה ומרור״ (מן ההגדה). כל דבר הקשור ביציאת מצרים יש לו זכר בסדר של פסח: ה'זרוע' היא זכר לקרבן פסח; ה'מצה' זכר ל״שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ"; ה'מרור' – זכר ל״וימררו את חייהם״. מדוע לא נקבע זכר גם ל'רכוש גדול'? – מפני ש'רכוש גדול' זה כבר מזמן לא נשאר ממנו שריד וזכר.
(מאוצרנו הישן)
הבטיח לגאול
״לפיכך אנחנו חייבים להודות״ (מן ההגדה). מה טעם ה'לפיכך'? אלא קודם לכן נאמר: ״למען הביא אותנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבותינו״, ו'לפיכך', הואיל וגאל לא רק את אבותינו בלבד, אלא הבטיח גם לנו לגאול אותנו ולתת לנו את הארץ, על כן – ״אנחנו חייבים להודות ולהלל״.
(אמרי חן)
תאוות הרשע
״שפוך חמתך אל הגויים... אשר בשמך לא קראו״ (מן ההגדה). אכן, אתה מסרת אותנו בידי הגויים וגזרת שהם יענו אותנו; אבל ״אשר בשמך לא קראו״ – הלוא הם אינם מתכוונים בזה לקיים את מצוותך ורצונך; כל כוונתם אינה אלא ״כי אכל את יעקב״ – לזלול אותנו בכל פה, לשם הנאתם, ולספק את תאוותם ורשעתם. לכן – ״שפוך חמתך אל הגויים״.
(רבי מרדכי בנט)
לדעת לאן לקפוץ
״ופסח ה׳ על הפתח״ (שמות יב,כג). בשנים האחרונות לנשיאותו היה הרבי הרש״ב מליובאוויטש נוהג לומר פתגמים קצרים. פעם אחת אמר: ״ופסח – ודילג״. לכאורה, מאחר ש'פסח' פירושו קפיצה, מה מוסיף עוד ב'ודילג'? אלא שבשעה שאדם קופץ עליו לדעת מאין הוא קופץ ולאן הוא קופץ, ורק לאחר הקפיצה הוא יכול לראות ולדעת אם קפיצתו הייתה למקום הראוי. הרי שלאחר 'ופסח' עדיין צריך להיות 'ודילג'.
(ספר המאמרים תש״י) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
