חז"ל ציוו (פסחים קטז,ב): "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם". אין הכוונה רק לעשיית 'תזכורת' בכל יום, אלא לדרישה מהותית יותר – לחיות ולעבוד את ה' כאילו עכשיו אנו יוצאים ממצרים.
טבע העולם הגשמי נוטה להסתיר מהאדם את הנוכחות האלוקית. כאשר אנו מצטווים לזכור את יציאת מצרים בכל יום, המשמעות היא אימוץ תנועת נפש קבועה של הכרה ב'היד המכוונת'. מתוך הכרה זו עלינו לכוון את החיים, כדי שיהיה "כל מעשיך יהיו לשם שמיים" ו"בכל דרכיך דעהו".
ניסים בשגרה האפורה
נשאלת השאלה, כיצד אפשר להשוות את יציאת מצרים למציאות ימינו, והלוא ביציאת מצרים היו ניסים גלויים, ששינו את סדרי העולם, כפי שמעיד הכתוב: "הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת, בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים" (דברים ד,לד). במצב כזה, שבו העולם כולו נחשף לעוצמה אלוקית שמעל הטבע, ברור שכל יהודי ירגיש את הנוכחות האלוקית.
לעומת זה, שגרת היום-יום רצופה עמל אנושי מפרך. הקיום הגשמי תלוי במזון, במשקה ובפרנסה, המושגים בכלים טבעיים, ואף נפסק להלכה ש"אין סומכים על הנס". אם כן, כיצד אפשר לתבוע מהאדם להרגיש בעיצומה של שגרה אפורה כאילו הוא מוקף ניסים גלויים?
כשהיצר טוען שזה 'מקרה'
בגמרא (נידה לא,א) נדרש הפסוק "עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ" ש"אפילו בעל הנס אינו מכיר בניסו". ואין הכוונה רק לאירועים יוצאים מן הכלל, כמו נס ההצלה של בת רבי עקיבא מנחש מסוכן, שנעצה מחט בקיר והרגה נחש ארסי בלי שידעה כלל על הסכנה. או הנס ב'אשד הנחלים', שבו גילו בני ישראל רק בדיעבד את ההצלה הניסית מידי אויביהם.
אלא יש ניסים המתרחשים בכל יום ויום, ואינם מתגלים לאדם כלל. על-פי רוב הנס מוסתר בתוך ההתנהלות של 'עולם כמנהגו נוהג', וגם כאשר ההשגחה הפרטית נראית בגלוי, היצר הרע מנסה לתרץ זאת כ'מקרה' או 'מזל'. ולעיתים זוכה האדם לראות נס בתוך הטבע (כמו בפורים), או נס שבירת הטבע (כמו ביציאת מצרים).
ניסי הפרנסה והבריאות
אבל בסופו של דבר, כל המצבים – הגלויים והנסתרים – נובעים מאותו מקור: "עושה נפלאות לבדו" (שזה תוכנה של יציאת מצרים). גם ניסי השגרה, כמו הפרנסה, הם בעצם נס, כמבואר בחסידות שהפרנסה בימינו היא בבחינת 'מן' רוחני היורד מן השמיים, אלא שהוא מתעטף ב'לבושים' של חוקי הטבע.
מסופר על רב המנונא (זוהר חלק א, קצט,ב) שהיה מתפלל לקב"ה על מזונו גם כשהארוחה כבר הונחה לפניו. הוא זיהה את הנס הטמון גם בעצם קיומו של הלחם. גם הבריאות באה מהקב"ה, כמו שנאמר "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי". זו המשמעות העמוקה של זכירת יציאת מצרים בכל יום.
(תורת מנחם, כרך עב, עמ' 24) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
