מדורים נוספים
	ימים של הארת פנים
	יש חדש
	קריאת חיבה בחושך הגלות
	קרבן הכוהן המשיח
	כשאכפת – מבינים
	לתת 'פרנסה' לקב"ה
	מפיצים באהבה
	מכתב תקיף ופעולתו הברוכה
	רציתי לשאול
	מצות בעבודת יד
	צניחה חופשית בגיל 102

ניצול שואה, חייל בנורמנדי, עיתונאי ושדרן רדיו, ובעיקר יהודי שמרגיש 'שמור מלמעלה' כבר יותר ממאה שנה. הכירו את וולטר בינגהם, שמתכונן לצניחה החופשית הבאה שלו

תעודת זהות. וולטר בינגהם (102), נולד בקרלסרוהה שבגרמניה כוולפגנג (זאב). בן למשפחה יהודית-דתית שהיגרה מגליציה. בין תחנות חייו: ניצול שואה, חייל בצבא הבריטי, עיתונאי ושדרן רדיו, שחקן. עלה לארץ בגיל 80, מתגורר בירושלים. אב לבת, סב לנכדים ולנינים. מחזיק בשני שיאי גינס: העיתונאי הפעיל המבוגר בעולם ושדר הרדיו המבוגר בעולם.

ילדות. אני זוכר היטב את ה'חדר'. את רבי פסח. את אבי ע"ה, שהביא לשוחט עוף חי בכל שבוע, לכבוד שבת. ילדות פשוטה, חמה, מלאה חוויות. בקרלסרוהה היו שני בתי כנסת ושני שטיבלאך. אחד מהם עמד ברחוב שבו שוכן כיום בית חב"ד. לשם הלכתי לתפילות וגם קראתי את פרשת בוא בשבת בר-המצווה שלי. כשחזרתי לשם בעת האחרונה, בגיל מאה ושתיים – מעגל ריקודים נפתח סביבי. אנשים שרו 'סימן טוב ומזל טוב', הרגשתי כמו נער צעיר.

"סגירת מעגל". וולטר ליד מצבת שני סביו, ולצידו השליח הרב מנדלסון

אנטישמיות. ראיתי את ליל הבדולח, את שריפת הספרים. אחר-כך סולקתי מבית הספר הציבורי עם כל התלמידים והמורים היהודים. ב-28 באוקטובר (למניינם) גורש אבי מקרלסרוהה לפולין, שם מת בגטו ורשה. הייתי בבית ספר יהודי במַנְהַיים, ושם הנאצים לא לקחו ילדים, מה שהציל את חיי.

הצלה. בהמשך שלחה אותי אימי בקינדר-טרנספורט (משלוח הצלה של כעשרת-אלפים ילדים משטחי גרמניה הנאצית לבריטניה). הייתי בן 15 וחצי והבנתי מדוע אני נוסע. ההורים היו גיבורים ששלחו את ילדיהם למקום מבטחים. ילדים בני 3 ו-4 חשבו שהם נענשים, כאשר הוריהם הניחו אותם על זרועות זרים ברכבת. כמעט כל הילדים לא ראו עוד את הוריהם. אני זכיתי ששבע שנים לאחר פרידתנו התאחדתי שוב עם אימי, ששרדה את שנות האימים במחנות עבודה. זה היה הרגע המרגש ביותר בחיי.

במודיעין. התגייסתי לצבא הבריטי, וקודם צאתי לאירופה להילחם, הייתי צריך לבחור לעצמי שם חדש, כדי שלא יזהו אותי כיהודי אם אפול בשבי. כך נולד וולטר בינגהם. השתתפתי בפלישה לנורמנדי, ובהמשך שובצתי ביחידת מודיעין, בזכות הגרמנית שלי. שם חקרתי את שר החוץ הנאצי, יואכים פון ריבנטרופ. על אומץ ליבי קיבלתי עיטור צבאי ומכתב הוקרה מהמלך ג'ורג' השישי.

נישואים. אחרי המלחמה חזרתי לבריטניה. הכרתי פליטה מווינה, התחתנו, ונולדה לנו בת – סוניה. נכנסתי לעולם העיתונות, שידרתי בתחנות מסחריות, הייתי שותף בהקמת עיתון יהודי. הזקן הלבן שלי היה לסימן היכר.

עלייה. בכאב גדול איבדתי את אשתי, בגילה הצעיר, 70. בשנת תשס"ד החלטתי להגשים חלום ולעלות לארץ, בעקבות בתי. התחלתי לשדר בערוץ 7 באנגלית את התכנית שלי, 'עולמו של וולטר'. עד היום אני משדר פעמיים בחודש.

סגירת מעגל. לפני חמש-עשרה שנים סגרתי מעגל מרגש כשביקרתי בקרלסרוהה, כדי להנציח את הוריי, סמוך לבית שבו התגוררו. מאז אני בקשר עם שליח חב"ד בעיר, הרב מרדכי מנדלסון, שפועל שם רבות. ביקרתי בעיר שוב לפני שנתיים וחצי, עבור סרט תיעודי.

קהילה. אני זוכה להתפלל מדי שבת בבית חב"ד בשכונת רחביה בירושלים, עם השליח הרב ישראל גולדברג. לא מכבר ערכתי שם התוועדות לרגל יום הולדתי ה-102, ובירכתי 'שהחיינו'. אמרתי למתפללים שאני מודה לה' לא רק על אריכות הימים אלא גם על הבהירות והצלילות.

שמחת התורה. בהכנסת ספר תורה ברחביה, עם השליח הרב גולדברג

צנחן. בשנים האחרונות ביצעתי צניחה חופשית, והייתי לצנחן המבוגר בעולם. אני מתכונן לקפוץ שוב בקרוב...

הסוד. כששואלים אותי מה הסוד לחיים ארוכים, אני מרים אצבע לשמיים ואומר: רק הוא. גם לחיות בארץ ישראל זו מתנה מה', ועליה אני מודה לו בכל יום ויום.