בזוהר על הפרשה (חלק ג, ד,ב) מובא הפסוק: "הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת?!" (ישעיה נ,ב), ובהמשך אליו אומר הזוהר: "אשריהם ישראל, שבכל מקום שנמצאו – הקב"ה נמצא עימהם, והקב"ה נמצא ביניהם ומתפאר בהם, שנאמר 'יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר' (ישעיה מט,ג)".
בהמשך הזוהר מפרט שבכל מצב הקב"ה נמצא עם בני ישראל, בין שהם "נשלמים במעשיהם", שאז "כביכול השם הקדוש נשלם"; ובין חלילה "לא נשלמים למטה במעשיהם ומתחייבים גלות", שאז "השם הקדוש אינו שלם למעלה", ונוצר ריחוק בין "ישראל שלמעלה", שעולה למעלה, לבין "כנסת ישראל" ש"יורדת למטה". ובכל-זאת "הקב"ה נמצא ביניהם, ומקדים ובא לבית הכנסת...".
המצב התקין
הקשר לפרשתנו הוא הפסוק "ויקרא אל משה", שזו פנייה שמביעה חיבה, כדברי רש"י: "קריאה – לשון חיבה, לשון שמלאכי השרת משתמשים בו". וצריך להבין, מה משמעותה של אותה מחווה של חיבה שהקב"ה מביע אלינו באופן הקריאה?
עבודת ה' במצבה התקין באה לידי ביטוי בשלושה היבטים – תורה, עבודה (תפילה) וגמילות חסדים. המשנה בסוף פרק א במסכת אבות אומרת ש"עליהם העולם קיים", והיינו שהדברים באים לידי ביטוי בשלושת המאפיינים של עולם המתנהל נכונה – אמת, משפט ושלום.
התעוררות מלמעלה
אם חלילה נופל פגם בתורה, בעבודה או בגמילות חסדים, הסדר הכללי מתערער ומשפיע גם על שלומם של בני ישראל, עד כדי ירידה לגלות חס ושלום. הזוהר מחדש, שגם כאשר בני ישראל משולחים לגלות, בשל פגם בעבודתם הרוחנית – גם אז הקב"ה נמצא עימהם.
בתורת החסידות מוסבר שהקב"ה מעורר את האדם מלמעלה, גם בלי יוזמה מצד האדם. זה הקשר בין הפסוק "הקצור קצרה ידי מפדות" לדברי הזוהר: מכיוון שלא ייתכן להגביל חס ושלום את הקב"ה מלהושיע את בני ישראל, הרי ודאי שבכל מעמד ומצב, גם בזמן הגלות, יכול הקב"ה לעזור – והוא עוזר בפועל – לכל אחד ואחד מישראל בכל הנצרך לו.
הקב"ה איתך
זוהי ה'קריאה של חיבה' שנשלחת מהקב"ה אלינו, גם בזמן הגלות. הקב"ה מעורר אותנו, מרומם אותנו ומעניק לנו כוח להוסיף עילוי בעבודתנו. לצד הארה זו מלמעלה נדרשת גם ההתעוררת מלמטה, מצד האדם, וגם על כך ניתן הסיוע מהקב"ה.
הקב"ה מעניק סיוע ליהודי לעורר את עצמו ולהתקרב מלמטה אליו יתברך. יהודי צריך לזכור שבכל מצב הקב"ה נמצא עימו ועוזר ומסייע לו בכל הדרוש, ומתוך סיוע זה עוסקים יהודים בתורה ובמצוות גם בזמן הגלות, ועל-ידי כך זוכים בקרוב ממש לגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.
(תורת מנחם תשמ"ג, כרך ב, עמ' 1162) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
