שאלה: מה טעם ההידור לאכול מצות יד דווקא בליל הסדר, ואף יש האוכלים רק מצות כאלה בכל הפסח?
תשובה: לפני כמאה וחמישים שנה נפתח פולמוס חריף בין גדולי ישראל בעניין מצות מכונה. במרוצת הדורות עברו המכונות גלגולים ושינויים מרובים, לטוב ולמוטב. עם התפתחות המכונות החשמליות נמשך הוויכוח גם בדורות האחרונים ועד ימינו.
יש מהפוסקים האחרונים שאסרו מצות מכונה לגמרי, מפני חשש חמץ, מכיוון שלדעתם קשה לנקות את המכונה היטב משיירי החמץ הנדבקים בחריציה, או משום שחלקי המכונה מתחממים, והדבר גורם לדעתם חימוץ מהיר יותר מכרגיל.
המתירים סברו שאפשר לנקות היטב את כל החלקים, ואינם חוששים לחימום, כי הבצק עצמו אינו מתחמם הרבה, ומייד בהגיעו לשולחן המתכת הוא מתקרר, ואדרבה – הכול נעשה במהירות ובלי שהיות, המצות מופרדות זו מזו, וחום התנור עצמו אינו מתפשט החוצה כדי שיחמיץ את הבצק. מובן שגם הם דורשים הפסקה מוחלטת של המכונה כל 18 דקות, פירוק, ניקוי וביקורת מוקפדת לפני המשך העבודה.
הדיון לעניין מצות מצווה: האוסרים טוענים שהמצה הנאכלת בליל הסדר לשם מצווה צריכה להיעשות בכוונה לשם מצווה, ולכן אין לצאת ידי חובה במצה הנעשית במכונה. המתירים סבורים שצריך רק 'שימור לשמה' ולא גוף העשייה, וזאת יש גם במצת מכונה.
יש שדרשו להדר במצות עגולות, ככתוב "עוגות מצות".
בקהילות החסידים מקובלת ביותר הזהירות לאכול מצות יד דווקא. וגם בקהילות אחרות מהדרים בכך רבים, לפחות למצות המצווה בליל הסדר.
מקורות: סקירה בספר 'החשמל בהלכה' (ירושלים תשל"ח) ח"א פ"ט. וראה: 'שערים המצויינים בהלכה' לקיצור שו"ע קי,כב. 'מצות מצווה' פ"ז. 'אוצר מנהגי חב"ד' ניסן-סיוון, עמ' כט. וע"ע שו"ת יחוה דעת ח"א סו"ס יד. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
