מדורים נוספים
	שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2044
	האמונה אינה מחליפה את ההבנה
	יש חדש
	הלוחות שהעידו על הסליחה
	שמירת שבת
	הכול מביא הנאה
	כשלב האבן יתהפך לבשר
	מפיצים באהבה
	מפגש ברכבת האחרונה
	רציתי לשאול
	כלב או חתול בבית
	קניון החסד הייחודי בעולם

מודל חסד נדיר שהפך את העזרה לנזקקים לחוויה מכובדת: מרכול, אופטיקה, סלון כלות ושוק פירות – הכול בלי תוויות ובלי להרגיש 'נצרכים'

תעודת זהות. הרב אברהם דיין, נשיא ומייסד עמותת 'אור יוסף', ראש רשת כוללים בירושלים. מוביל מפעל חסד ייחודי, שמעניק סיוע לאלפי משפחות בשנה, גם בהיקפים גדולים וגם בכבוד, בעזרת חברות ענק, שמאמינות בדרך ותורמות ממוצריהן.

כבוד. המפעל לא התחיל מתכנית מסודרת. בעלי אמצעים, שבאו לבקר אותי בכולל, ראו אנשים באים ומבקשים עזרה. הם ראו את המבוכה והבושה. אמרו לי: "חייבים לעשות משהו. אבל בצורה מכובדת". כך נולד הרעיון. לעזור בלי בושה, בלי תוויות, בלי תחושת 'אני מקבל' ו'אני נזקק'.

אפס. הדבר הראשון שפתחנו היה מרכול מכובד. לא חלוקת קרטונים או תורים משפילים. מרכול אמיתי. מדפים, עגלות, קופה. משפחה נכנסת, לוקחת מה שהיא צריכה, מעבירה בקופה את המוצרים. אם היקף הקנייה עומד במסגרת שניתנה למשפחה, סכום הקנייה מציג 000. הכול חינם, או בסבסוד משמעותי. אנשים יוצאים עם שקיות כמו כל לקוח במרכול, ובתחושה נעימה.

המרכול שמעניק חוויית קנייה מכובדת

צביקה. הממונה על הרכש והתרומות הוא ר' צביקה רבנסרי. רשות הדיבור לצביקה: לפני 17 שנה פתח הרב דיין את 'אור יוסף'. לאורך כל הדרך הרב שם דגש על מכובדות ועל יעילות. במקום לתת לאשכנזי מטבוחה חריפה ולספרדי גפילטע פיש בלי תבלינים, כל אחד ואחד בוחר את המוצרים המתאימים לו. משם הכול התגלגל לקניון של מוצרים מגוּונים.

הרב דיין וצביקה

עיניים. בחזרה לרב דיין: שמעתי על ילדים בשכונה שלא הולכים לבית ספר. בדקנו. התברר כי בשל ליקוי ראייה אין הם רואים את הלוח. ההורים אמרו: "אין לנו כסף לחלב, אז משקפיים?!". זה היה נורא. באותו רגע הבנתי: אנחנו פותחים גם חנות אופטיקה. לא 'גמ"ח משקפיים'; חנות מקצועית, מכובדת. אלפי ילדים קיבלו אצלנו משקפיים.

כלות. היה שבוע אחד שלא אשכח. שתי כלות באו אלינו. אחת מהן הייתה אמורה להתחתן בעוד חמישה ימים, ועדיין אין לה שמלת כלה! לא האמנתי: איך ייתכן שכלה עומדת לפני חתונה בלי שמלה?! כך נולד גם סלון הכלות. מאות כלות יצאו מפה עם שמלה ועם חיוך, ובעיקר עם כבוד.

פירות. אחד האגפים היותר פעילים הוא שוק הפירות והירקות. פעם אחת שמעתי תגובה שממש טלטלה אותי. שתי נשים ברחוב עצרו אותי ואמרו: "אתה יודע מה עשית לילדים שלנו?". לרגע נבהלתי. "מה עשיתי?", שאלתי. ענו הנשים: "מאז שאתם נותנים לנו פירות וירקות, הלחיים שלהם נהיו אדומות". לא ידעתי אם לבכות או לחייך.

בגדים. אנחנו מייצרים בסין חליפות שנמכרות בחנויות ב-700 שקל ויותר, ומוכרים אותן במחיר סמלי. גם חולצות ומכנסיים נמכרים במחירי רצפה ממש. אבל גם פה למדנו שיעור. היו בחורים שהתביישו לקחת שקית שעליה מודפס הלוגו שלנו. הורדנו את הלוגו. שקיות פשוטות, בלי שמות.

רבבות. הסיוע שלנו בפועל מגיע לאלפי משפחות בשנה, שבהן עשרות אלפי נפשות. אלמנות, יתומים, נכים, עולים חדשים. אנשים שעובדים, אבל לא מצליחים לנשום. אימהות יחידניות. אנשים שנפלו כלכלית.

סיפור. פעם אחת התראיינה בתקשורת אישה, אם לשמונה ילדים, ובהם ילד נכה. היא סיפרה כמה 'אור יוסף' מסייע לה ואמרה: "אני יוצאת מהקניון עם שקיות. הכול נקי, מסודר, ריח טוב. אני לא מרגישה ענייה". היא אמרה את זה בעיניים דומעות. ואני חשבתי לעצמי: אם היא לא מרגישה ענייה, עשינו את שלנו.

חזון. החלום שלי לעזור לכמה שיותר אנשים. אנחנו עכשיו בערב פסח וזה זמן השיא. המשפחות הנזקקות צריכות לדעת שיש כתובת, והמשפחות שחיות ברווחה צריכות לדעת שלתת ולעזור זה הדבר הנפלא ביותר שיש בעם שלנו.