לֵב בָּשָׂר. בהפטרת פרשת פרה, מספר יחזקאל, אומר הנביא (לו,כו): "וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר". האברבנאל מסביר שהנביא מדבר על ביטול יצר הרע לעתיד לבוא, שהלב יהיה "נכנע ומשועבד לשכל, לא קשה כאבן. ואין הכוונה בייעוד הזה שיבטל הבחירה והאפשרות ויהיו בני-אדם מוכרחים במעשיהם, אלא שיעשה הקב"ה לעיניהם כל-כך מהאותות והמופתים, עד שיפחדו אל השם ואל טובו, ולא תהיה בהם נטייה אל התאוות הגשמיות, כי אם אל השלמות, כמו שהיה באדם הראשון קודם חטאו".
הרבי מהר"ש מסביר ייעוד זה (וככה תרל"ז, פרק יז): "ונוכל להבין זאת מנפש הבהמית הרוחנית שבאדם. שעכשיו הרי היא מתאווה תאוות גשמיות, ועל-פי הסתת יצר הרע יכשיל גם נפש האלוקית שבאדם, שתומשך אחר תאוותיו הקשות והרעות, לעבור פי מלך מלכי המלכים הקב"ה. עם כל זה, לעתיד לבוא תזדכך ותשוב להיות מכלל עובדי ה'. שהרי אז בוודאי יקוים מאמר רז"ל: בכל לבבך – בשני יצריך".
ברוח זו מפרש הרבי מליובאוויטש את מאמר הגמרא (סוכה נב,א) "לעתיד לבוא מביא הקב"ה ליצר הרע ושוחטו". והרבי מסביר: "פירוש העניין של 'שוחטו' אינו כפי שמפרש העולם, שמבטלים את מציאותו, כי לפי פירוש זה אינו מובן מדוע נאמר הלשון 'שוחטו' ולא הלשון הרגיל – 'הורגו'". אלא המשמעות של 'שחיטה' היא הכשרה והעלאה: "מציאות יצר הרע לא תתבטל לגמרי, אלא אדרבה, מציאותה תתעלה ותתהפך לטוב". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
