אחרי שהקב"ה סלח לבני ישראל על חטא העגל ציווה על משה רבנו לפסל לוחות חדשים: "פְּסׇל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים, וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ".
רש"י מסביר זאת על-ידי משל ממלך שנסע למדינת הים, ויצא שם רע על ארוסתו מחמת שהתרועעה עם השפחות. השושבין קרע את כתובתה, כדי לגונן עליה, בנימוק: "אם יאמר המלך להורגה – אומר לו: 'עדיין אינה אשתך'". ואכן, המלך התרצה, והורה לשושבין לדאוג לכתובה חדשה: "אתה קרעת אותה – אתה קנה לה נייר אחר ואני אכתוב לה בכתב ידי". בנמשל, המלך הוא הקב"ה; ארוסתו – עם ישראל; השושבין – משה רבנו; השפחות – הערב רב; והקלקול – חטא העגל. לכן אמר לו הקב"ה: "פסל לך".
למה לא בעצמו
לשם מה יש צורך במשל המפורט, בשעה שדי היה לומר: "אתה שברת הראשונות – אתה פסל לך אחרות"?
להבנת העניין יש להקדים עוד שאלה: הלוא הקב"ה סלח, כפי שרש"י מתאר (שמות לג,יא): "נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ובלב שלם". אם כן, מדוע לא עשה בעצמו את הלוחות השניים, כפי שעשה בראשונים, אלא הורה למשה לפסל אותם?
השושבין קרע ויתקן
זאת רש"י מסביר על-ידי המשל. כאשר המלך ציווה לשושבין "קנה לה נייר אחר" ולא הביא בעצמו נייר חדש, אין כאן ביקורת כלפי הארוסה, שכן כבר למדנו שהמלך "בדק ומצא שלא היה הקלקול אלא מן השפחות". המלך מטיל את התפקיד על השושבין מפני שהוא זה ש"עמד וקרע" את הכתובה.
ואולם המלך לא ביקש שהשושבין גם יכתוב את הכתובה החדשה, כי למראה כתב ידו של השושבין יתעורר חשש שהמלך לא כתב את הכתובה בעצמו כביטוי לכך שיש לו טינה כלפי הארוסה. לכן רש"י מדייק: "אמר המלך... ואני אכתוב לה בכתב ידי".
ארוסה ושפחה
כך בנמשל. מכיוון שהקב"ה התרצה לישראל בשמחה ובלב שלם, לא ייתכן שיהיה חיסרון כלשהו ב'כתובה', ומשה נצטווה לפסל לוחות חדשים רק מפני שהוא ששבר את הראשונים. ואולם את הכתב על הלוחות עשה הקב"ה בעצמו, ובכלל זה הנס שהכתב נקרא משני צידי הלוחות – "כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם".
ועדיין לא מובן: הקב"ה מכנה את הערב רב 'עמך', ומכאן שמשה גייר אותם כהלכה. מה ההצדקה לחלק בינם לבין בני ישראל? גם על זה רש"י משיב על-ידי המשל מארוסה ושפחה. שתיהן מתגוררות באותו בית, אך יש הבדל גדול ביניהן, בדוגמת ההבדל בין אישה לשפחה. עצם העובדה שהתורה צריכה להדגיש שדינו של גר שווה לדינו של ישראל מוכיחה שיש הבדל ביניהם. ומזה מובן ש'קלקול השפחות' אינו חמור כ'קלקול' ארוסתו של המלך.
(תורת מנחם תשד"מ, כרך ב, עמ' 1097) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
