עם הרב אסף שפיגל
ראש כולל חסידות בציון רשב"י
אנשים משתמשים לא אחת בביטוי 'עבודה זרה'. מה באמת משמעות המושג בימינו?
האמת היא שבהיותי נער חשבתי ש'עבודה זרה' כדת, שבני-אדם משתחווים לפסלים וכדומה, זה דבר ששייך לעולם העבר וכיום חלף מן העולם. אבל כשהייתי בשליחות במזרח ראיתי ש'עבודה זרה' עדיין קיימת באזורים רבים.
בעולם המודרני אכן כבר לא משתחווים לפסלים או לעצי אשֵרה, ואולם הרעיון של 'עבודה זרה' עדיין יכול להתקיים בכל מיני צורות.
יש תורה ידועה של הבעל-שם-טוב על הפסוק (דברים יא,טז) "וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים", שברגע שנוצר מצב של 'וסרתם', שיהודי מפנה את תשומת ליבו ומחשבתו מהקב"ה – מייד הוא עובד 'עבודה זרה'.
'עבודה זרה' במהותה משמעותה ייחוס כוחות עצמאיים למציאות כלשהי מלבד הקב"ה. המחשבה שיש כוחות בעולם שהם עצמאיים ואינם תלויים בקב"ה, זו ההגדרה של 'עבודה זרה'.
החסידות מחדירה את ההכרה שאמנם הקב"ה מנהיג את העולם בדרך הטבע ושהאדם נדרש לפעול בתוך המציאות הארצית לקבלת השפע, ואולם מעשי האדם אינם אלא כלים לקבלת הברכה האלוקית, ומי שקובע אם הברכה תינתן הוא הקב"ה לבדו. הוא המחליט אם העסק יצליח, אם הזרעים יצמיחו יבול. בלי ברכת ה' האדם יכול להתרוצץ יומם ולילה, להשקיע בכל המקומות הנכונים, ושום דבר לא יעלה בידו. כי יש אדון אחד לעולם, והכול בידו.
לכן אנו מזכירים פעמיים ביום, בקריאת שמע, את האזהרה מפני 'עבודה זרה', שכן האגו של האדם גורם לו פעמים רבות לטעות ולחשוב שהוא או אחרים מנהלים דברים ולא הקב"ה. האדם צריך לבדוק את עצמו כל הזמן שהוא אכן חדור באמונה ואינו עושה טעויות. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
