שאלה: מתי עושים את סעודת פורים ומה אוכלים בה?
תשובה: סעודת פורים היא אחת מארבע המצוות המיוחדות לחג הפורים, כפי שנאמר במגילה "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה".
זמן הסעודה: רבים נוהגים לאכול את סעודת פורים אחרי תפילת מנחה שמתפללים אותה בעוד היום גדול, ויש המקפידים לאוכלה בבוקר (לפני חצות), אך אין יוצאים ידי חובה בסעודה שאוכלים בליל פורים.
מי שנאלץ להתחיל את הסעודה מאוחר ביום צריך להקפיד לאכול את רוב הסעודה ביום דווקא. קודם סעודת פורים טוב לעסוק מעט בתורה, על-פי הנאמר "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה", ודרשו חז"ל: "אורה – זו תורה".
מאכלי הסעודה: יש ליטול ידיים ולברך 'המוציא'. לכתחילה יש לאכול בסעודה זו בשר (בהמה) ולשתות בה יין. בדיעבד אפשר לסמוך על הפוסקים שאפשר לצאת ידי חובת הסעודה גם במיני מזונות ובשאר משקה המשכר (בלי אכילת לחם ובשר ושתיית יין דווקא). ויש שנהגו לאכול בסעודה כיסון בצק ממולא בשר (קרעפלאַך), מפני שפורים הוא יום טוב מכוסה, שצריך לאכול בו בשר כביום טוב, ועם זה הוא מותר בעשיית מלאכה.
שמחת הסעודה: יש שנהגו להדליק נרות בסעודת היום, כדרך שמחה ויום טוב. ראוי לשבת לסעודה עם בני הבית וחברים, מפני שאי-אפשר לשמוח כראוי לבד, ולשמוח ולהודות לה' על הניסים שעשה לנו. חלק מהשמחה היא שתיית יין עד שכרות ש"לא יֵדע בין ארור המן לברוך מרדכי". יש לשתות לפחות יותר מהרגיל ואז לישון, ומתוך שהאדם ישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. היודע בעצמו שמחמת השכרות לא יקיים כראוי מצווה כלשהי, כמו ברכת המזון, תפילת ערבית וכדומה או שיתנהג בקלות ראש – מוטב שלא ישתכר.
מקורות: בית יוסף סי' תרצה. ובשו"ע וברמ"א סי' תרצה, מג"א ס"ק ט. ברכי יוסף שם. באר היטב ס"ק א. פמ"ג א"א ס"ק ו. משנ"ב ס"ק ט-טו, ובביה"ל שם ד"ה עד דלא ידע. ילקוט יוסף שם. פסקי תשובות שם ס"ק ב-ג. קיצור שו"ע סי' קמב ס"ה. ספר המנהגים עמ' 58 הערה 11. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
