לעורר ולהרעיף
״ויקחו אליך שמן״ (שמות כז,כ). שבעת הנרות הם כנגד שבע הדרגות שיש בעובדי ה׳ – יש מי שעבודתו באהבה; יש מי שעבודתו ביראה; יש שעבודתו במידת הרחמים; וכן הלאה. וזאת הייתה עבודת אהרון הכוהן – לעורר את נשמות ישראל ולהרעיף עליהן אהבה רבה, כדי שיהיה בהן הרצון להיכלל בעצמותו יתברך.
(הרבי הריי״צ מליובאוויטש)
להוציא את השמן
״שמן זית זך, כתית למאור״ (שמות כז,כ).'שמן' רומז לטוב המצוי בכל אחד ואחד מישראל, גם ביהודי הפשוט ביותר, וכנאמר בספרים שמכל דבר אפשר להוציא שמן. על-ידי התקשרות בבחינת 'משה', ראש אלפי ישראל, מתעורר הטוב שבכל אחד ואחד מישראל, ומשה עושה מזה ״כתית למאור״, היינו שמן משובח ומובחר.
(ספר המאמרים קונטרסים)
קרוב לעם
״ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך ואת בניו איתו מתוך בני ישראל״ (שמות כח,א). לא לרוממו, לא לנשאו, אלא לקרבו. המנהיג אינו צריך להיות מורם מעם, אלא קרוב לעם, בתוך העם.
(בני יששכר)
לא להרים
פעם אחת בשמחת תורה, בשעת חדווה והתלהבות עילאית, ביקשו התלמידים להרים את ה'חפץ חיים' ולרקוד עימו. לא הרשה להם ה'חפץ חיים', ואמר: אסור להרים בן-אדם למעלה מכפי שהוא באמת. לא נאמר "ואתה הרם״ אלא ״ואתה הקרב״ – לא לרומם אלא לקרב.
מנהיג שאינו מתבודד
משה היה נוטה להתבודדות, כנאמר ״ומשה ייקח את האוהל ונטה לו מחוץ למחנה״, ואילו אהרון היה מעורב עם הבריות ורודף שלום. אמר ה׳ למשה שיקרב אל עצמו את מידת אהרון ויתקרב אל העם. מנהיג העם לא ראוי שיהיה מתבודד.
(רבי מאיר מפרמישלן)
לצוות, לקרב, לדבר
שלושה לשונות נאמרו בפרשה זאת: ״ואתה תצווה״, ״ואתה הקרב״, ״ואתה תדבר״. על המון העם, שדברי הסבר ונימוקים הגיוניים אינם נהירים להם, נאמר: ״ואתה תצווה את בני ישראל״ – צו ופקודה, שיש בהם משום יראת העונש. לחכמים ונבונים: ״ואתה תדבר אל כל חכמי לב״ – דברי הסבר וטעם. לאהרון: ״ואתה הקרב״ – המידה היותר עליונה, קירוב דעת וחברות.
(רבי משה חפץ)
כתר תורה
הקב״ה הרים את מעלת התורה ממעלת העבודה, שכתר תורה גדול מכתר עבודה. לכן אמר: ״הקרב אליך״ – שתהיה מעלתו קרובה למעלתך, אף שאינו מגיע אליה בשלמות.
(הנצי״ב)
מתוך העם
״מתוך בני ישראל״. רמז יש כאן, מדוע לא נבחר משה להיות הכוהן הגדול. כי הכוהן העושה את עבודת העם ונושא עליו את עוון בני ישראל צריך להיות מתוך העם, מעורב בו ויודע את חולשותיו ומגרעותיו, צרכיו וטרדותיו. לא כמשה העולה השמיימה, אלא כאהרון, הרודף שלום בין איש לרעהו ובין איש לאשתו.
(אוצר התורה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
