עם הרב ישראל-ניסן מור-יוסף
מנהל בית חב"ד בחצור הגלילית
האם השתטוּת, חיקויים וכדומה יכולים להיות חלק משמחת פורים?
יהודי צריך תמיד להיות שרוי בשמחה, כדברי דוד המלך (תהילים ק,ב) "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה". פעמים רבות השמחה באה מעניינים חיצוניים, המעוררים את הרגש הפנימי, כמו אכילת בשר ושתיית יין בחג; אמירת 'לחיים' בהתוועדות; שירה וריקודים.
אבל שמחה אמיתית, שהיא חלק מעבודת הבורא, אינה יכולה להיות כזאת שבסופו של דבר מביאה לידי מצב שהאדם משתטה וגולש לליצנות ולדברים שעלולים לפגוע באדם אחר ולמעשים שהם הפך התורה.
אכן, אחת ממצוות פורים היא 'משתה ושמחה'. נהגו בעם ישראל לעשות 'פורים שפיל', 'קידוש של פורים' או מינוי 'רב פורים', כדי להגביר את השמחה, אבל גם בזה יש להיזהר שלא להיגרר להשתטות, ליצנות או לחיקויים הפוגעים בכבודו של אדם.
הרמב"ם (סוף הלכות סוכה ולולב) מדבר על מעלת השמחה ומציין את דוד המלך שהיה "מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר" לפני ארון הברית, עד שאמר "וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי". התנהגות כזאת היא לכאורה 'השתטות', אבל זו 'שטות של קדושה'. דוד המלך כאילו התבזה כדי להגדיל את כבודו של הקב"ה.
זה העומק של 'שמחה של מצווה', שיש בה תוכן של קדושה ויראת שמיים. הגבול בין שמחה לליצנות מאוד עדין, וצריך להיזהר מליצנות עד הקצה האחרון. כך נזכה להיכנס בשלום לשמחת פורים ולצאת בשלום.
כשאנו אומרים 'לחיים' בפורים, כדי להיכנס לשמחת פורים ולהתמלא שמחה של מצווה אמיתית, אפשר להגיע גם ל'עד לא ידע' בהתרוממות רוח של דברי תורה והתעוררות לאהבת ה', וזו העדות הגדולה ביותר שאכן זו שמחת פורים אמיתית. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
